אן ליסטר (אנגלית: Anne Lister; 3 באפריל1791 – 22 בספטמבר1840) הייתה בעלת קרקעות, מטפסת הרים וטיילת לסביתאנגלייה. היא תיעדה את חייה ביומנים מפורטים שכללו מידע על חיי היום-יום שלה, מערכות היחסים עם נשים, דאגות כלכליות, יוזמויות ופעילות תעשייתית, ופעילותה לשיפור האחוזה המשפחתית שיבדן הול במערב יורקשייר.[1] היומנים מכילים יותר מארבע מיליון מילים, כשישית מהטקסט, העוסק ביחסיה האינטימיים עם נשים ומערכות היחסים שהיו לה נכתבו בקוד.[1] הקוד, נגזר משילוב של אלגברה והיוונית העתיקה, פוענח בשנות השלושים של המאה הקודמת.[2][3] ליסטר נחשבת, כ"לסבית המודרנית הראשונה" משום שהגדירה את עצמה כאישה שאוהבת נשים וחייה באופן די גלוי חיים לסביים.[4] היא כונתה "פרד" על ידי המאהבות שלה, "ג'נטלמן ג'ק" על ידי תושבי הליפקס. היא סבלה מהטרדות בגלל זהותה, אך זיהתה את הדמיון לגבירות מל'אנגול'ן, אותן היא הכירה באופן אישי.[5]
קורות חיים
אן ליסטר הייתה הילדה השנייה של ג'רמי ליסטר (1753–1836) שנלחם במלחמת העצמאות האמריקאית.[6] באוגוסט 1788, הוא התחתן עם רבקה באטל (1770–1817). הילד הראשון שלהם, ג'ון, נולד בשנת 1789, אך מת באותה השנה. אן ליסטר נולדה בהליפקס ב-3 באפריל 1791. בשנת 1793, עברה המשפחה לאחוזת בית סקלפלר ב-Market Weighton במזרח יורקשיר, שם ליסטר בילתה את שנותיה הראשונות. הבן השני, שמואל, שהיה חבר קרוב של אן, נולד בשנת 1793.[7] בסך הכל נולדו למשפחת ליסטר ארבעה בנים ושתי בנות, אבל רק אן ואחותה הצעירה, מריאן, הגיעו לחיים בוגרים (מעל גיל 20).[6]
בין השנים 1801 ל-1805, קיבלה ליסטר שיעורים בבית מהכומר המקומי ובגיל שבע, היא נשלחה לבית ספר ב-Market Weighton. בביקוריה אצל דודתה אן ודודה ג'יימס בשיבדן הול, היא קבלה השכלה נוספת. בשנת 1804, נשלחה אן ליסטר לבית ספר ביורק שם פגשה את אהבתה הראשונה, אלייזה ריין (1791–1869) שהייתה בת למשפחת עשירה. אליזה ריין ואחותה הגיעו ליורק לאחר מות אביהן. שהיו בנות 13, ליסטר וריין חלקו חדר שינה משותף בפנימיה, אך ליסטר התבקשה לעזוב לאחר שנתיים. היא חזרה לפנימייה אחרי שאלייזה ריין עזבה. האחרונה ציפתה לחיות עם ליסטר אחרי הלימודים אולם ליסטר כבר קיימה מערכות יחסים עם נערות אחרות (איזבלה נורקליף ומריאנה בלקומב) בבית הספר. ריין סבלה מיאוש ודיכאון לאחר שהנערות נפרדו.[8][9]
בעת לימודיה בבית, פיתחה ליסטר עניין בספרות הקלאסית. במכתב שכתבה לדודתה ושרד מ-3 בפברואר 1803, כתבה ליסטר "הספרייה שלי היא ההנאה הגדולה ביותר שלי... ההיסטוריה של יוון, מעניינת אותי במיוחד."[10]
שיבדן הול. מגדל הספרייה מצד שמאל נבנה על ידי ליסטר.
ליסטר ירשה את שיבדן הול כשדודתה נפטרה ב-1836, אבל היא נהלה את האחוזה מ-1826,[11] וממנה קבלה הכנסה סבירה (חלק הכספים הגיעו מהדיירים שעבדו את האדמות סביב האחוזה).[11] בנוסף הכנסות מהשכירות החקלאית, ליסטר הייתה בעלים של נכסים בעיר ומניות של מגוון תעשיות: רכבת, מכרות, מחצבות אבן ועוד. בנוסף לפעילות העסקית היא אפשרה לכרות פחם בשטחי שיבדן הול.[11] עושרה התיר לה, מידה מסוימת, של חופש לחיות כרצונה ולממן את שתי האהבות שלה שיבדן הול ומסעות ברחבי אירופה.[12]
ליסטר מתוארת כבעלת "מראה גברי" ולבשה בגדים בצבע שחור.[5] אחת המאהבות שלה, מריאנה לוטון, בתחילת הקשר בניהן, הרגישה לא בנוח להיראות עם ליסטר בציבור בגלל המראה שלה והתגובות אליו.[13] לוטון וליסטר היו נאהבות במשך מספר שנים, גם בזמן שלוטון הייתה נשואה.[13] בחוגים מסוימים היא כונתה "ג'נטלמן ג'ק".[14]
בשנת 1832 פגשה ליסטר את אן ווקר שירשה הון גדול ולא נישאה. ווקר וליסטר הפכו לזוג. שנתיים לאחר מכן בחג הפסחא, הן השתתפו יחד, בכנסיית רובע ביורק, בטקס אכילת לחם הקודש (communion), ולאחר מכן ראו את עצמן כנשואות. בנות הזוג חיו יחד בשיבדן הול עד מותה של ליסטר ב-1840. הכנסייה (Holy Trinity Church) בה התקיים הטקס, נחשבת כאתר בו התקיימו נישואים לסביים לראשונה בבריטניה". על בניין הכנסייה ישנו שלט הנצחה לאירוע.
בעזרת הונה של ווקר, שיפצה ליסטר את שיבדן הול ורכשה מפל ואגם.[15] ליסטר עצבה ושיפצה את שיבדן הול והוסיפה מגדל גותי לבית הראשי ששימש כספריה פרטית.[11][15]
ליסטר הייתה האישה הראשונה שחצתה את רכס הרי פרדידו בפירנאים, בספרד (1830)[16] ב-1838 היא חזרה לפירנאים עם ווקר והן טיפסו על הפסגה הגבוהה ביותר Vignemale 3,298 מטרים (10,820 רגל).[17][18]
מותה
אן ליסטר נפטרה ממחלת השפעת ב-22 בספטמבר 1840, בגיל 49, ב-Koutais (כיום, כותאיסיג'ורג'יה) בזמן טיול עם אן ווקר.[19] ווקר החזירה את גופתה של ליסטר לבריטניה והיא נקברה בכנסייה בהליפקס, במערב יורקשייר, ב-29 באפריל 1841.[20] המצבה שלה התגלתה מחדש ב-2010, לאחר שכוסתה ברצפה בשנת 1879.
בצוואתה, הורישה ליסטר את שיבדן הול לבני דודה מצד אביה. אך אן ווקר המשיכה לגור במקום במשך תקופה.[20]
יומנים
במהלך חייה, כתבה ליסטר יומן שכלל ארבעה מיליון מילים. היא התחילה לכתוב בשנת 1806, על פיסות נייר, שכתבה בסתר וקודדה. היומן כולל 26 כרכים ושהסתיים במותה ב-1840. כתב היד של ליסטר היה קשה מאוד לפיענוח,[21] כשישית מהיומנים הוצפנו בשיטת צופן החלפה. בת זוגה הראשונה, מימי בית הספר, אלייזה ריין, הרכיבה את הקוד שהיה שילוב של האלפבית היווני, סימנים מגלגל המזלות, סימני פיסוק וסימנים מתמטיים.[13] החלק המקודד מתאר בפירוט את יחסה הלסביים והרומנים שניהלה. היומנים מכילים גם מידע על מזג האוויר, אירועים חברתיים ולאומיים ומחשבות בנושאים עסקיים.[11] היומנים מספקים מידע מפורט על אירועים חברתיים, פוליטיים וכלכליים של תקופתה ועל כן חשיבותם רבה.
הצופן שבו השתמשו ביומניה פוצח על ידי ג'ון ליסטר (1847–1933) הצאצא האחרון של משפחת ליסטר שגר בשיבדן הול, וחברו, ארתור בורל. כאשר נחשף תוכן היומנים, יעץ בורל לג'ון ליסטר לשרוף את כל היומנים. אולם, ליסטר לא קיבל את עצתו, אלא המשיך להסתיר את היומנים של אן ליסטר בשיבדן הול.[22][23]
בשנת 2011, אונס"קו הכלילה את היומנים של ליסטר ברשימת הכתבים לשימור בתוכנית זיכרון עולם.[24]
ליסטר בתרבות הפופולרית
בשנת 1994 הופקה סדרת טלוויזיה A Skirt Through History - אחד הפרקים עוסק ביחסיה של אליסטר עם מריאנה בלקומב.[22]
^Chafee, Ellen (2002). "Lister, Anne (1791–1840)". glbtq: An Encyclopedia of Gay, Lesbian, Bisexual, Transgender, and Queer Culture. ארכיון מ-11 במרץ 2007. נבדק ב-16 במרץ 2007. {{cite web}}: (עזרה)
^ 12Castle, Terry (בינואר 1989). "Review: The Pursuit of Love". The Women's Review of Books. 6 (4): 6–7. doi:10.2307/4020468. {{cite journal}}: (עזרה)
^Liddington, Jill (1993). "Anne Lister of Shibden Hall, Halifax (1791-1840): Her Diaries and the Historians". History Workshop Journal. 35 (1): 45–77. doi:10.1093/hwj/35.1.45.
