אוסמו טזוקה, אשר מכונה גם "אבי המאנגה", בתצלום משנת 1951
אמן מאנגה, המכונה גם מאנגקה (ביפנית: 漫画家), הוא יוצר מקצועי של אמנות הקומיקס היפנית מאנגה. אמני המאנגה עוסקים באיור של מאנגות, ולעיתים רבות גם כותבים את הסיפורים עצמם.
נכון לשנת 2013 היו ביפן כ-4,000 אמני מאנגה מקצועיים שעוסקים בכך במשרה מלאה. בנוסף לכך ישנם גם אלפי אמנים שעוסקים בכך במשרה חלקית וכמו גם חובבים שעוסקים בכך.[1] תעשיית המאנגה היא תחרותית במיוחד, וישנם בכל עת אמנים רבים שמנסים לגרום לסדרות המאנגות שיצרו להפוך ללהיט הגדול הבא.
היסטוריה
המאנגה המודרנית התפתחה לאחר מלחמת העולם השנייה, והושפעה במיוחד מהקומיקס והאנימציה המערביים. אמן המאנגה אוסמו טזוקה, אשר מכונה גם "אבי המאנגה", חולל מהפכה במדיום במהלך שנות ה-40 ושנות ה-50. החידושים של טזוקה הניחו את הבסיס למגוון הז'אנרים והסגנונות של סדרות המאנגה שקיימים כיום.
חינוך והכשרה
אמנים שמעוניינים להפוך בבוא היום לאמני מאנגה עצמאיים בוחרים לרוב לעשות זאת באחת ממספר דרכים. אחת מהאפשרויות הנפוצות ביותר להשתלב בתעשייה היא השתתפות בתחרויות מאנגה אשר הופכות זמינות כאשר חברות הוצאה לאור גדולות כמו Shueisha ו-Kodansha מארגנים מעת לעת תחרויות לגילוי כישרונות חדשים. זכייה בתחרויות הללו מובילה לעיתים רבות לכך שהם יזכו לפרסום רב ולהצלחה לאחר שיצירותיהם יתפרסמו בהמשך באותו המגזין שערך את התחרות.[2]
אפשרות פופולרית נוספת בקרב האמנים שמעוניינים להשתלב בתעשייה היא פרסום עצמי. אמנים לא מוכרים רבים מנסים בתחילת דרכם לפרסם את יצירותיהם באינטרנט[3] ו/או למכור את יצירותיהם באופן עצמאי בכנסים שונים. חלק מהאמנים שבחרו בגישה זו זכו להצלחה, כמו למשל היוצר של המאנגה ואן-פאנץ' מאן אשר בתחילה פרסם את הסדרה באינטרנט ובהמשך שחברת Shueisha בחרה לבסוף לפרסם את המאנגה במגזין Tonari No Young Jump.[3]
אמנים אחרים בוחרים לנסות להשתלב בתעשייה בתחילה כאסיסטנטים של אמני מאנגה מבוססים. באופן זה לעיתים רבות הם מצליחים לצבור ניסיון מעשי רב ולומדים היטב את כל התהליך הכרוך בהפקת סדרת מאנגה מוצלחת. אף על פי כן, בעוד שלעיתים מוזכרים בספרי המאנגה שמותיהם של האסיסטנטים שהשתתפו בהכנת המאנגה, לרוב לא מוזכר במאנגות השונות שמותיהם של כל האסיסטנטים שהשתתפו בהפקת המאנגה.[4]
בנוסף, למרות שהדבר לא נחוץ על מנת להיות אמן מאנגה, אמנים רבים בוחרים גם לשלב מסלול לימודים בבתי ספר לאמנות או באקדמיות מיוחדות למאנגה, במטרה לחדד את כישורי הציור שלהם וללמוד בטכניקות חיוניות לעוסקים במלאכה.
תהליך היצירה
אמני מאנגה נוהגים ליצור את סדרות המאנגה באופן הבא:
פיתוח הקונספט של הסדרה ויצירת הסטוריבורד - בתחילה אמני המאנגה מתמקדים בפיתוח העלילה והדמויות, ורק לאחר מכן מתמקדים ביצירת סטוריבורד כללי של המאנגה עצמה.
יצירת סקיצות - בשלב זה אמני המאנגה יוצרים באמצעות עפרונות סקיצות מפורטות לכל האיורים שיופיעו במאנגה, בהסתמך על התוכן בסטוריבורד.
דיו והצללה - בשלב זה אמני המאנגה מוסיפים את הקווים הסופיים באמצעות עטי דיו, ולאחר מכן מוסיפים לאיורים הצללה, לעיתים רבות באמצעות תוכנות דיגיטליות.
הוספת כיתוב וביצוע עריכות אחרונות - בשלב האחרון אמני המאנגה מוסיפים את הדיאלוגים למאנגה ומבצעים התאמות אחרונות על מנת להבטיח שהמאנגה מלוטשת ומוכנה לפרסום.
סביבת עבודה
אמני מאנגה נאלצים לעבוד מסביב לשעון על מנת לוודא שיצירותיהם יהיו מוכנות לפני הדד-ליינים - במיוחד האמנים שיוצרים סדרות מאנגה שמתפרסמות על בסיס שבועי או חודשי במגזיני המאנגה. כדי שיצליחו להפיק את יצירותיהם בזמן אמני מאנגה רבים בוחרים להפיק את סדרות המאנגה שלהם במסגרת צוות שלם הכולל אסיסטנטים מרובים שפועלים בסטודיו הביתי של אמן המאנגה או בסביבות מקצועיות שונות.
האופי התובעני של המקצוע דורש מאמני המאנגה לעיתים רבות לעבוד שעות רבות למדיי, ולבצע כל העת משימות שחוזרות על עצמן, והדבר עלול לגרום בעיות פיזיות לרבים. בנוסף, הלחץ העצום לעמוד בזמנים וליצור יצירות באיכות גבוהה עלול לגרום ללחץ ושחיקה עבור אמני מאנגה רבים בתעשייה.
אף על פי כן, עבור אמני מאנגה רבים המאמץ וההקרבה האישית כדאיים על מנת להפוך לאמני מאנגה מוכרים ומצליחים.
פרסום והכרה
סדרות המאנגה מפורסמות בתחילה ביפן לרוב במגזיני מאנגה כמו Shōnen Jump, Shōjo Beat או Monthly Afternoon. הסדרות המצליחות ביותר באותם המגזינים לרוב יפורסמו בהמשך בספרים המכילים חלק ניכר מהמאנגות שכבר פורסמו במגזינים לפני כן. כמו כן, כאשר מדובר בסדרת מאנגה מצליחה במיוחד לעיתים רבות נוצרים גם עיבודים של המאנגה למדיות אחרות, כולל סדרות וסרטי אנימה, סדרות וסרטי לייב אקשן, ומשחקי וידאו.
בנוסף להצלחה הרבה של סדרות מאנגה רבות ביפן, עם השנים סדרות מאנגה רבות זכו גם להצלחה עצומה ברחבי העולם, וכתוצאה מכך הן מתפרסמות כיום בשפות רבות במדינות שונות.
סדרות מאנגה מצליחות במיוחד כמו נארוטו, וואן פיס ודרגון בול זכו לכמות עצומה של מעריצים ברחבי העולם לאורך השנים, והדבר תרם לכך שאמנות המאנגה הפכה דומיננטית למדיי בעולם ולעיתים אפילו יותר מתרבות הקומיקס שהייתה קיימת לפני כן באותן המדינות. בנוסף, הסגנון הייחודי של סדרות המאנגה סיפק גם השראה רבה לאורך השנים לאינספור יוצרי קומיקס ואנימטורים לא-יפנים ברחבי העולם אשר בחרו לשלב ביצירותיהם אסתטיקה שנוצרה בהשראת סדרות מאנגה.
