אלרואי (באנגלית: The Wondrous Tale of Alroy) הוא ספר שנכתב על ידי ראש ממשלת בריטניה, בנג'מין דיזראלי, ויצא לאור בשנת 1833.
גיבור הספר הוא דוד אלרואי, בן המאה ה-12, שהיה "חוטר מגזע ישי" ובנו של ריש גלותא דבבל, שהם מצאצאי דוד המלך. לאלרואי ויכוח עם דודו בוסתנאי, שהיה ראש הגולה, על מהותם של חיי הגולה. בעוד שבוסתנאי משלם את המס לשליט הערבי, אלרואי אינו מוכן לשלם את המס. אלרואי היה אחד מחולמי שיבת ציון בימי הביניים, ששנא את הגלות ותר אחרי החופש והעצמאות. בתקופת חייו מצב היהודים היה קשה מבחינה כלכלית ומדינית ואנשים חיפשו את המשיח שיושיע אותם. אלרואי ניסה להקים תנועה משיחית, וזו נכשלה. הצלחתו היחידה הייתה הדיפת הסלג'וקים המוסלמים לזמן קצר.
מה שהפריע לד'יזראלי יותר מכל בסיפור חייו של אלרואי זה שהוא לא היה צריך להילחם רק בשלטונות ממלכת פרס, אלא גם בדעות היהודים שהיו נגדו מחמת יראתם את מלך פרס. ייתכן והוא רצה לגנות את היהודים שממירים את דתם או שמשלימים עם מצבם הנחות, עם היותם חסרי זכויות במדינות בהם הם חיים.
קישורים חיצוניים
