לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה 364,180 תושבים, אך בעונת התיירות מבקרים בעיר ובסביבותיה למעלה ממיליון תיירים. התיירות היא מקור ההכנסה העיקרי של העיר, אך היא נודעת גם בשל גידולי החקלאות שלה ובהם לימונים, תפוזים, עגבניות ומלפפונים.
העיר נוסדה על ידי היוונים העתיקים שכינו אותה קלונורוס (כלומר: הריפה). מספר היסטוריונים טוענים כי במאה השנייה לפנה"ס שודדי ים מקיליקיה הפכו את המקום לבסיס שממנו יצאו לשדוד את חופי פמפיליה. על פי ההיסטוריון סטראבון, דיודוטוס טריפון יזם ועודד את פעילות שודדי הים במקום על מנת להחליש את כוחו של דמטריוס השני (ניקטור), יריבו לשלטון הסלאוקי, אשר החזיק בכל רצועת החוף הסורי מ- Seleucia ועד ללבנון. הוא הפך את המבצר החזק ששכן על רצועת החוף לבסיס לפשיטות פיראטיות כנגד החוף הסורי. ההיסטוריון אומרד מסתייג מהקביעה של היזמות אולם גם הוא תומך בטענה כי היה זה טריפון אשר עודד את פעילות שודדי הים. היסטוריונים אחרים חולקים על קביעה זו ונוטים לראות את תחילת הפיראטיות בתקופה מאוחרת יותר. הרומאים החליטו להשתלט על המקום ושלחו את פומפיוס שהדביר את שודדי הים ב-67 לפנה"ס. מרקוס אנטוניוס נתן את העיר במתנה לקלאופטרה השביעית, מלכת מצרים ב-37 לפנה"ס. ב- 1221 לספירה נפלה העיר בידי הסולטאן הסלג'וקי אלאדין קייקובאד שנתן לה את השם אלניה. רוב הבניינים ההיסטוריים שבעיר נבנו בתקופה זו. ב- 1427 נמכרה אלניה לשושלת הממלוכית וב-1471 התאחדה עם האימפריה העות'מאנית. החל ב-1571 הייתה חלק של הפרובינציה של קפריסין, ומ-1868 היא שייכת לפרובינציה של אנטליה.
לקריאה נוספת
Bevan E.R., The House of Seleucus, Vol. 2, London, 1966
Avidov A., "Were the cilicians a nation of pirates?", Mediterranean Historical Review, 12:1, 5-55, 2008
