אחרי שואת יהודי הונגריה תרם ד"ר שייבר תרומה ניכרת לשיקום המוסדות הקהילתיים וחיי הרוח בקרב יהודי בהונגריה. בשנת 1945 התמנה לפרופסור לספרות יהודית וחקר המקרא בבית המדרש לרבנים בבודפשט והחל משנת 1950 עמד בראש המוסד היוקרתי הזה יחד עם אֶרנֶה רוֹת. אחרי 1956 נשאר מנהל יחיד של בית המדרש עד מותו, בשנת 1985. הסמינר שעמד בראשו היה בית המדרש לרבנים היחיד שפעל רשמית בארצות הגוש הקומוניסטי. משנת 1949 לימד הרב שייבר פולקלור השוואתי באוניברסיטת סגד, בשנתיים הראשונות כמרצה בכיר ולאחר מכן כפרופסור – עד שנת 1983.
אלכסנדר שייבר הקדיש חלק רב מעבודתו לחקר יהדות הונגריה ותולדותיה.
במשך השנים הוצעו לו משרות מכובדות במוסדות אקדמיים מחוץ להונגריה, ,בין השאר, את ניהול
הספרייה הלאומית בירושלים, אך דחה אותן מתוך מחויבות למפעל החינוכי שניהל בהונגריה.
השקיע מאמץ רב בפרסום עבודותיהם של מלומדים כמו וילמוש באכר, את "הפאונה והמינרלים אצל היהודים" מאת הרב עמנואל לב (1969) ואת יומנו של איגנץ גולדציהר (1978).
בשנת 1957 פרסם שייבר פקסימיל של "הגדת קאופמן" הקרויה לפי דוד קאופמן. שייבר כתב מחקרים גם בתחום הספרות ההונגרית, למשל על יצירות המשורר יאנוש אראן והסופר קלמן מיקסאט.
אף על פי שנודע כמלומד וחוקר מהשורה הראשונה, היותו יהודי שומר מצוות מנע ממנו בימי המשטר הקומוניסטי להיבחר לאקדמיה ההונגרית למדעים. בשנות ה-1960–1970 מנהיגים של הקהילה היהודית, שהיו קשורים למשטר הקומוניסטי (אנדרה שוש ואחרים), העלו נגדו בחשאי תלונות שהוא "ציוני" או "חביב השגרירות הישראלית" (זאת לפני ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ב-1967).[2]
השלטון הקומוניסטי לא מנע, בכל זאת, את עבודתו כל עוד הייתה מבוצעת במסגרת קהילתית דתית, ואף איפשר לו לבקר מספר פעמים במוסדות אקדמיים במערב אירופה.
אלכסנדר שייבר נפטר בבודפשט בשנת 1985.
הייתה לו בת אחת, רופאה.
בית הספר היסודי היהודי והתיכון היהודי ע"ש אנה פרנק ברחוב אדולף לאקי 38–40 בבודפשט החליף את שמו לבית הספר ע"ש אלכסנדר שייבר.
מבחר כתביו
החל משנת 1933 כתב הרב שייבר מעל 1600 ספרים ומאמרים:
1957 – הגדת קאופמן
The Kaufmann Haggadah. Facsimile edition of MS 422 of the Kaufmann Collection in the
Oriental Library of the Hungarian Academy of Sciences. [Publications of the Oriental Library of
the Hungarian Academy of Sciences, I.] Budapest 1957 (plates). Alexander Scheiber: The Kaufmann
Haggadah. Budapest 1957 (an informative essay in a separate fascicle
1959 – ed. with Fülöp Grünwald Monumenta Hungariae Judaica vol.5
(פרסום תעודות היסטוריות יהודיות מ-1096–1700)
1981 – Geniza Studies
1983 – הקשרים הקדומים ביותר בין ארץ הגר וארץ-ישראל, בתוך "ספר יובל ליצחק בער: במלאת לו שבעים שנה"
1983 – Jewish Inscriptions in Hungary from the 3rd Century to 1686
(כתובות יהודיות בהונגריה בין המאה השלישית ועד 1686)
Essays on Jewish Folklore and Comparative Literature (מסות על הפולקלור היהודי והספרות ההשוואתית}ׁ
A letter to Abraham B. Isaac Netira: from the Geniza
(מכתב לאברהם בן יצחק נטירא: מהגניזה)
Autograph manuscripts of Maimonides: From The Leningrad Geniza (כתבי יד אוטוגרפיים של הרמב"ם: מתוך גניזת לנינגרד)
קטעים מן הגניזה באוסף קופמן בבודפשט: כתבי גאונים, קטעים מספרות הראשונים \ עם דוד שמואל לוינגר
The Golem legend in Hungarian literature
(אגדת הגולם בספרות ההונגרת)
1984 – And you shall tell your son: Jewish customs and ceremonies in Hungary \ עם Tamás Féner
1987 – Jewish Museum of Budapest \ עם Ilona Benoschofsky
(המוזיאון היהודי בבודפשט – יחד עם אילונה בנשופסקי)
1996 – Folklór és tárgytörténet (פולקלור והיסטוריה של חפצים) קובץ הכולל את מאמריו של שייבר מתוך הכרכים שפורסמו בנפרד ב-1974, 1977 וב-1984. החלק הראשון כולל מחקרים של אתנולוגיה יהודית, על אישים יהודים כמו עמנואל לעף או איז'אק פפייפר, סיפורים תנ"כיים. החלק השני דן במוטיבים מזרחיים בספרות ההונגרית החל מהמטיפים הפרוטסנטים כמו פטר בורנמיסה ועד סופרים כמו גיירג' מולדובה.
לקריאה נוספת
מנחם חיים שמלצר, אלכסנדר שייבר והמחקר היהודי בהונגריה, הדאר 55, ד, תשל"ו (מידע בקטלוג רמב"י)
The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe art. Scheiber Sándor by György Haraszti in English translation, 2010.
