מילדות התעניינה סליידן בבלט ובתיאטרון. באמצע שנות השישים של המאה העשרים החלה להופיע בתיאטרון, לעיתים קרובות כמנהלת במה. ב-1970 עברה ללונדון והופעתה בפרק בדרמה המשטרתית "Z-Cars" הובילה לליהוקה לסדרה "דוקטור הו". היא השתתפה כחלק מצוות השחקנים עד 1976 לצדם של פרטווי ובייקר. בהמשך שיחקה בתפקידים נוספים בטלוויזיה וברדיו לפני שפרשה חלקית באמצע שנות השמונים כדי להקים משפחה.
בעשור הראשון של המאה ה-21 חזרה סליידן להופיע בסדרות נוספות הקשורות ל"דוקטור הו", ולבסוף קיבלה תפקיד ראשי בסדרה "הרפתקאות שרה ג'יין". ב-2010 זכתה הסדרה בפרס הדרמה לילדים הטובה ביותר של "Royal Television Society". כמו כן השתתפה בתפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה הראשית, והייתה קריינית בתוכניות "מאחורי הקלעים" שצורפו לסדרה ב-DVD.
כבר בילדותה גילתה עניין בהופעות. בגיל חמש התחילה ללמוד לרקוד, והופיעה בהפקה של "הרויאל בלט". סליידן למדה בבית ספר תיכון לבנות אגברת' וייל (אנ').
קריירה
סליידן למדה בבית הספר למשחק אליוט-קלארק. ב-1965 הופיעה לראשונה בסרט קולנוע "Ferry Cross the Mersey" כניצבת.[5] אחר כך הצטרפה ללהקת התיאטרון "הילבארק פליירס" בהפקה תחת כיפת השמים של המחזה "מהומה רבה על לא דבר" וגילמה את הירו.[6]
אחרי שנתיים בבית ספר למשחק החלה סליידן לעבוד בליברפול פלייהאוס כעוזרת למנהל במה.[7] הופעתה הראשונה בתיאטרון הייתה בתפקיד משרתת במחזה "הלילה השנים עשר". חודשים אחדים אחרי כן גילמה גופה במחזה "The Physicists". היא ננזפה כשציחקקה על הבמה כאשר בריאן מילר, שעתיד להיות בעלה, לחש באוזניה את המילים "Respiration nil, Aston Villa two".[7] היא הייתה מנהלת במה מוצלחת, ולכן לא קיבלה תפקידים רבים להופיע בהם. בראיון סיפרה שבמקרים אחדים היא עשתה טעויות בכוונה,[8] וכך החלה לקבל תפקידים על הבמה.
בסופו של דבר החלה סליידן לעבוד בתיאטרון רפרטוארי כשהיא נוסעת ומופיעה במקומות שונים בבריטניה. ב-1966 עברה עם מילר למנצ'סטר וחייתה שם במשך שלוש שנים. השניים התחתנו ב-8 ביוני 1968. סליידן שיחקה בתפקידים רבים הבולט שבהם הוא דזדמונה במחזה "אותלו", הפעם הראשונה שהופיעה בתפקיד ראשי. בנוסף הופיעה סליידן ברדיו לידס ובגרנדה טלוויז'ן. ב-1970 השתתפה בשישה פרקים באופרת הסבון הוותיקה "קורוניישן סטריט" בה גילמה את אניטה ריינולדס הברמנית.[9]
ב-1969 הופיעו סליידן ובעלה במחזה "How the Other Half Loves". ב-1970 הועלה המחזה בלונדון ובני הזוג עברו לגור שם. התפקיד הראשון שלה בטלוויזיה בלונדון היה בשני פרקים בסדרה "Z-Cars".[10] אחר כך שיחקה בתפקיד טרוריסטית בפרק בסדרה "Doomwatch" ושוב בסדרה "Z-Cars". עוד הופיעה בסדרה "Public Eye",[11] בסיטקום "Some Mothers Do 'Ave 'Em"[12] ובסדרת הטלוויזיה "Special Branch".[13]
שרה ג'יין סמית'
ב-1973 השחקנית קייטי מאנינג, ששיחקה בתפקיד המלווה של הדוקטור (ג'ון פרטווי) בסדרת המדע בדיוני "דוקטור הו", עזבה את הסדרה. רון קרדוק מפיק הסדרה "Z-Cars" המליץ על סליידן בפני בארי לטס, המפיק של "דוקטור הו".[7] סליידן הגיעה לאודישן ולא ידעה שהיא נבחנת לתפקיד המלווה. התפקיד של שרה ג'יין סמית' יועד בתחילה לשחקנית אפריל ווקר, אבל בזמן החזרות נראה שהיא ופרטווי לא התאימו, ואז נמסר התפקיד לסליידן.
סליידן שיחקה בסדרה "דוקטור הו" במשך שלוש וחצי עונות, לצדו של פרטווי שגילם את הדוקטור השלישי ולצדו של טום בייקר בתפקיד הדוקטור הרביעי.[7] היא חזרה וגילמה את הדמות של שרה ג'יין סמית' פעמים אחדות אחר כך. ב-1981 ביקש ממנה המפיק ג'ון נתן-טרנר לחזור לסדרה כדי להקל על המעבר בין טום בייקר לדוקטור החדש פיטר דייוויסון. היא סרבה אבל הסכימה להופיע בפיילוט לסדרת ספין-אוף בשם "K-9 and Company" בכיכובו של הכלב-הרובוט K-9 מ"דוקטור הו". אבל לא היה המשך לפיילוט. שנתיים אחר כך הופיעה סליידן בפרק ספיישל לציון 20 שנה לסדרה בשם "חמשת הדוקטורים".
ב-1993 גילמה שוב את הדמות בתוכנית הצדקה "Children in Need" בפרק בשם "Dimensions in Time". ב-1995 הפיקה סרט וידאו בשם "Downtime" לצדו של ניקולס קורטני, מי שכיכב לצדה בתפקיד בריגדיר לת'ברידג'-סטיוארט, ועם דבורה ווטלינג בתפקיד ויקטוריה ווטרפילד.
סליידן שיחקה בתפקיד שרה ג'יין גם בתסכיתים אחדים. שניים מהם הופקו עבור רדיו ה-BBC ב-1993 הופק התסכית "The Paradise of Death", וב-1996 הופק התסכית "The Ghosts of N-Space", בהם השתתפו גם ג'ון פרטווי וניקולס קורטני. ב-1997 זכתה סליידן בפרס היכל התהילה של "Cult TV".[14] חברת ההפקה "Big Finish Productions" הוציאו לאור שתי סדרות של תסכיתים בהשתתפות שרה ג'יין סמית' ב-2002 וב-2006. בעלה בריאן מילר הופיע בסיפור "Ghost Town", וגם בתה סיידי השתתפה בתסכיתים.
בעקבות ההצלחה של הסדרה המחודשת "דוקטור הו" משנת 2005, חזרה סליידן לגלם את שרה ג'יין בפרק "School Reunion" משנת 2006 לצדו של דייוויד טננט שגילם את הדוקטור העשירי.[15]
בעקבות הופעתה המוצלחת בסדרה החלה סליידן לככב בסדרה משלה "הרפתקאות שרה ג'יין", ספין-אוף של "דוקטור הו" המתרכז בדמותה של שרה ג'יין. את הסדרה יצר ראסל ט. דייוויס (אנ') והיא הופקה ב-BBC Wales עבור הערוץ לילדים CBBC. ביום השנה החדשה של 2007 שודר פרק ספיישל של 60 דקות, ובספטמבר 2007 שודרה העונה הראשונה שכללה 10 פרקים. ב-2008 שודרו 12 פרקים של העונה השנייה. אותו פורמט היה לסדרה גם בעונות השלישית והרביעית עד לנובמבר 2010. העונה החמישית הוזמנה לשידור בסוף 2011, וצולמו שישה פרקים מתוכה. באפריל 2011 נפטרה סליידן, והחלק השני של הסדרה לא צולם כלל, מה שהביא לסיום הסדרה באופן רשמי. ששת הפרקים הראשונים של העונה החמישית שודרו כמתוכנן באוקטובר 2011 והוקדשו לסליידן. ב-2010 זכתה התוכנית בפרס " Royal Television Society" לסדרת הדרמה לילדים הטובה ביותר. סליידן הקליטה על גבי CD את סיפורי "הרפתקאות שרה ג'יין" שיצא לאור בנובמבר 2007.[16]
סליידן חזרה להופיע בסדרה המחודשת "דוקטור הו" בפרקי הסיום של העונה הרביעית "The Stolen Earth" ו-"Journey's End". הופעתה האחרונה של סליידן ב"דוקטור הו" הייתה בפרק "סוף הזמן", הפרק האחרון של דייוויד טננט בתפקיד הדוקטור.
עיסוקים נוספים
ב-1976 אחרי סיום השידור הראשון של "דוקטור הו" חזרו סליידן ובעלה לליברפול והופיעו בסדרה של הצגות. בין השאר שיחקה עם מילר במחזה "Mooney and his Caravans". אחר כך הופיעה במשך שנתיים כמנחה של תוכנית טלוויזיה לילדים "Stepping Stones". היא שיחקה עם בעלה בדרמה "Send In the Girls" של רשת ITV. עוד הופיעה במחזה של ה-BBC במסגרת "Play for Today", בסיטקום "Take My Wife", ובתפקיד קטן בסרט "Silver Dream Racer" משנת 1980.[17]
ב-1981 בארי לטס, שהיה מפיק של "דוקטור הו", ליהק את סליידן בתפקיד ראשי בהפקה של ה-BBC "גוליבר בארץ ליליפוט". התפקיד של ליידי פלימנאפ נכתב במיוחד עבורה, ולדבריה היה התפקיד האהוב עליה. היא המשיכה להופיע בפרסומות טלוויזיה ובהפקה נוספת של לטס "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" בתפקיד הנמנמן.[18]
ב-1985 הולדת בתה סיידי, סליידן פרשה חלקית והקדישה את זמנה למשפחה. עם זאת הופיעה מדי פעם בטלוויזיה.[19]
ב-1991 כיכבה סליידן בתפקיד אלכסה לצדו של קולין בייקר בפרק "The Last Mission" מתוך סדרת התסכיתים "The Stranger". עוד השתתפה בתפקיד ברניס סאמרוויל בעיבוד אודיו של הרומן "Walking to Babylon" מאת קייט אורמן (אנ'). ב-1995 הופיעה בתפקיד ד"ר פט יולנד בארבעה פרקים בסדרת הטלוויזיה "Peak Practice". ב-1996 שיחקה בתפקיד סופי בסיטקום "Faith in the Future" והופיעה ב-15 פרקים של תוכנית לימודית של ה-BBC בשם "Numbertime", ששודרה מדי שנה במשך 10 שנים. תוכנית זאת הייתה האחרונה בה הופיעה בטלוויזיה עד ל-2006 אז שיחקה בפרק ""School Reunion" בסדרה "דוקטור הו". ב-2008 ו-2009 הופיעה סליידן בהפקת פנטו (אנ') של "פיטר פן" ושיחקה בתפקיד גברת דרלינג ובתפקיד בת ים יפהפייה.[20]
הופעתה הפומבית האחרונה של סליידן הייתה ב-28 בנובמבר 2010 בפרסי הילדים של האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה (אנ').
אוטוביוגרפיה
ב-7 בנובמבר 2011 אחרי מותה פורסמה האוטוביוגרפיה של סליידן "Elisabeth Sladen: The Autobiography" בהוצאת Aurum Press Ltd.[21] הספר הושק באירוע של "The Doctor Who Experience" בקנזינגטון אולימפיה ב-26 בנובמבר 2011 בנוכחות בריאן מילר, סיידי מילר, טום בייקר וטרנס דיקס. ב-1 בדצמבר יצא לאור הספר מוקלט על גבי CD בהקראת קרוליין ג'ון בהוצאת ה-BBC.[22] את ההקדמה לספר כתב דייוויד טננט שגילם את הדוקטור העשירי.
חיים אישיים
סליידן התחתנה עם השחקן בריאן מילר ב-8 ביוני 1968 בליברפול. ב-1993 הופיעה בתם סיידי מילר לצדה של סליידן בסרט הדוקומנטרי "30 שנה בתוך הטארדיס".[23]
בפברואר 2011 אובחנה סליידן כחולה בסרטן הלבלב. היא נפטרה ב-19 באפריל 2011.[24][25]
General Register Office index of births registered in January, February and March 1946 – Name: Sladen, Elisabeth, C.H. District: Liverpool South Volume: 8B Page: 303.
^Landen, Richard (ביוני 1989). "Alias Smith: Richard Landen interviews Elisabeth Sladen about herself and Sarah Jane". In-Vision. No. 17: Sarah Special. Warwick, England. pp. 6–10. {{cite news}}: (עזרה)