אליאונורה דוזה נולדה בוויג'באנו, צפון איטליה והחלה לעסוק במשחק (המקצוע המשפחתי) כילדה. אביה וסבה היו שניהם שחקנים, והיא הצטרפה למופע שלהם כבר בגיל ארבע. את פרסומה רכשה בהופעה בגרסאות איטלקיות של תפקידים, ששרה ברנאר הקנתה להם את תהילתם. כבוגרת סיירה באירופה ובאמריקה ושמה נקשר בעיקר למחזות של גבריאלה ד'אנונציווהנריק איבסן.
ב-1897, כששהתה בנאפולי, פגשה את העיתונאימאטינו קאפיירו והשניים שקעו בפרשיית אהבה, שהתקדמה בקצב מהיר. הוא עזב אותה כעבור פחות משנה, באמצע הריון. התינוק נולד מת וקאפיירו עצמו נפטר זמן קצר אחר כך. דוזה הצטרפה ללהקת התיאטרון של צ'זארה רוסי ופגשה את השחקן תיאובלדי קצ'י. השניים נישאו בשנת 1881. בשנת 1885 נולדה בתם, אנריצ'טה. דוזה וקצ'י התגרשו לאחר רומן שדוזה ניהלה עם שחקן אחר, פלאביו אנדו.[1]
הקריירה שלה הייתה בשלב זה בתנופה מלאה והפופולריות שלה החלה לטפס מעלה מעלה. היא יצאה למסע הופעות בדרום אמריקה ובשובה כעבור שנה הקימה להקה משלה.
בין השנים 1887 ל-1894, היא ניהלה רומן עם המשורר האיטלקי אריגו בויטו. הרומן נוהל בצורה מאוד חשאית, ככל הנראה בגלל חבריו האריסטוקרטים של בויטו. למרות זאת, מכתביהם הרבים זה לזה נשמרו. בשנים מאוחרות יותר השניים נשארו חברים עד למותו ב-1918.
ב-1895 פגשה את גבריאלה ד'אנונציו ובין השניים נוצר קשר רומנטי בד בבד עם שיתוף פעולה מקצועי. כשד'אנונציו נתן את התפקיד הראשי במחזה "העיר המתה" לשרה ברנאר במקום לדוזה, התחוללה מריבת איתנים ודוזה שמה קץ לקשריה עמו.
ב-1896 השלימה דוזה סיבוב הופעות מצליח מאוד בארצות הברית. הנשיא גרובר קליבלנד ואשתו נכחו בכל ההופעות בו. גברת קליבלנד הדהימה את החברה בוושינגטון, כאשר לראשונה אי פעם, כדי לארח את דוזה, הזמינה אנשים לתה בבית הלבן לכבודה של שחקנית.
היא פרשה מן המשחק בשנת 1909, ובערך בתקופה זו החלה מערכת היחסים הרומנטית שלה עם הפמיניסטית האיטלקייה לינה פולטי. הן גרו ביחד שנתיים בפירנצה שבאיטליה, ולאחר מכן נפרדו.
דוזה חזרה לבימה ב-1921 בשורה של הופעות באמריקה ובאירופה.[2]
במהלך הקריירה שלה זכתה דוזה לכבוד ולתהילה על תמיכתה בשחקנים ושחקניות צעירים.
ב-30 ביולי1923 הייתה לאישה הראשונה מאז ומעולם שהופיעה על שער טיים מגזין. סגנונה הטבעי והאינדיבידואלי עמד בניגוד לרגשנות הבולטת של ברנאר והשתיים היו יריבות במשך שנים רבות.