אלברט אדוארד מיד (באנגלית: Albert Edward Mead; 14 בדצמבר 1861 – 19 במרץ 1913) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי ממדינת וושינגטון, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של מדינתו בשנים 1893–1895, וכמושל וושינגטון החמישי בשנים 1905–1909.
ראשית חייו
אלברט מיד נולד במנהטן שבקנזס. הוא למד באוניברסיטה הנורמלית של אילינוי (כיום אוניברסיטת דרום אילינוי קרבונדייל) ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. לאחר סיום לימודיו ב-1885 שב מיד לקנזס, ועסק שם בעריכת דין במשך ארבע שנים. הוא נשא לאישה את אליזבת "ליזי" פאולין בראון, ולשניים נולדו בת אחת ושלושה בנים. ב-1889 הוא עבר להתגורר בטריטוריית וושינגטון.
קריירה
ב-1892 כיהן מיד כראש עיריית בליין. בשנים 1893–1895 הוא היה גם חבר בית הנבחרים של מדינת וושינגטון. בשנים 1898–1903 הוא היה התובע של מחוז ווטאקום. ב-1898 נפטרה אשתו, ושנה לאחר מכן הוא נישא בשנית למינה ג'יין פיפר, ולשניים נולד בן אחד.
בחירתו של מיד כמושל וושינגטון ב-1904, כאשר הביס את הסנאטור ג'ורג' טרנר, נחשבה אז להפתעה משמעותית.[1] במהלך תקופת כהונתו הוא תמך בהקמתה של נציבות הרכבות המדינתית, ופעל להקמת מבקר הבנקים המדינתי, נציבות מס מדינתית ונציבות הכבישים המדינתית.
לאחר תום כהונתו כמושל, עבר מיד לבלינגהאם, שם הוא שב לעסוק בעריכת דין במגזר הפרטי ושימש כנשיא לשכת המסחר.
מותו
אלברט מיד נפטר בבלינגהאם ב-19 במרץ 1913. הוא נטמן בבית הקברות בייוויו שבעיר.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
