אי-פוריות נשית הוא נושא המתייחס לעקרות בנשים. אי-פוריות נשית משפיע על כ-48 מיליון נשים[1] מכל העולם, עם השכיחות הגבוהה ביותר של בעיות פוריות בקרב נשים בדרום אסיה, אפריקה שמדרום לסהרה, ומזרח אירופה.[1] אי-פוריות נגרמת ומושפעת מגורמים רבים, כולל תזונה, מחלות, מומים נוספים של הרחם ועוד. כמו כן, תופעת אי הפוריות נתונה בתוך הקשרים חברתיים ותרבותיים שונים, המשתנים מחברה לחברה, ומתקופת זמן אחת לאחרת.
הגדרה
ההגדרה של אי-פוריות נשית מורכבת משום שההגדרה תלויה במאפיינים חברתיים ופיזיים אשר עשויים להשתנות על ידי תרבויות ומצבים שונים. הגדרה קלינית של אי-פוריות על ידי ארגון הבריאות העולמי היא "מחלה של מערכת הרבייה שמוגדרת על ידי כשל להשיג הריון קליני לאחר 12 חודשים או יותר של יחסי מין קבועים ולא מוגנים".[2]על פי הארגון, בעיות פוריות יכולות להיות מתוארות כחוסר היכולת להיכנס להריון, לשמור על ההריון, או לשאת היריון עד להולדת תינוק חי.
אי- פוריות יכולה להיות מופרדת לשני תתי סוגים, אי-פוריות ראשונית ואי-פוריות משנית. אי-פוריות ראשונית מתייחס לחוסר יכולת להוביל תהליך הריון ולידה מלא הכולל הולדת תינוק חי, כאשר לא הייתה לידה קודמת.[2][3]אי-פוריות משנית מתייחס לחוסר היכולת להרות או ללדת כאשר היה ההריון או לידה לתינוק חי קודם לכן בחיי האישה.[3][2]
שכיחות
אי-פוריות נשית משתנה מאוד סביב אזורים שונים בעולם. ב-2010, הייתה הערכה שבמשך 20 השנים שעברו עד 2010 מספר הזוגות הלא פוריים בעולם עמד על 48.5 מיליון.[1] לשנת 2010 המדינות עם שיעור הנמוך ביותר של אי-פוריות בקרב נשים היו מדינות דרום אמריקה, פרו, אקוודור ובוליביה, כמו גם פולין, קניה, קוריאה הדרומית.[1] מדינות עם השיעור הגבוה ביותר כללו את המדינות באזורים מזרח אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, אוקיאניה, אפריקה שמדרום לסהרה.[1] השכיחות של פוריות ראשונית גדלה מאז 1990, אבל פוריות משנית פחתה בסך הכל.
סיבות וגורמים
סיבות או גורמים של אי-פוריות בקרב נשים בבסיסם יכולים להיות מסווגים להאם הם נרכשים או גנטיים, או בהסתכלות לפי מיקום בגוף. למרות החלוקה לנרכש או גנטי, אי-פוריות בקרב נשים הוא בדרך כלל, פחות או יותר, שילוב של גנטיקה והסביבה. כמו כן, הנוכחות של כל אחד מגורמי הסיכון של אי-פריון בנשים (כגון עישון, המוזכר בהמשך) לא בהכרח גורם לאי-פוריות, וגם אם אישה היא בהחלט עקרה, חוסר היכולת להוליד ילדים לא יכול להיות מואשם בצורה מוחלטת על גורם סיכון ספציפי, אפילו אם גורם הסיכון נוכח (או היה נוכח).
סיבות נרכשות
על פי האגודה האמריקנית למען רפואה העוסקת בפוריות (באנגלית: ASRM- American Society for Reproductive Medicine), גיל, עישון, מחלות מין ועודף משקל או תת-משקל יכולים להשפיע על הפריון.[4]
במובן כללי, גורמים נרכשים כוללים כמעט כל גורם אשר אינו מבוסס על מוטציה גנטית, לרבות חשיפה תוך רחמית לרעלים במהלך התפתחות העובר, אשר עלול להיות מוצג כעקרות שנים רבות מאוחר יותר כמבוגר.
גיל
אחוז מצטבר וגיל ממוצע לנשים שחוו קושי בכניסה להריון (subfertility), עקרות (Sterility), מחזור לא סדיר(Cycle irregularity) וגיל המעבר (menopause).[5]
הפוריות של האישה מושפעת מהגיל שלה. הגיל הממוצע שבו בחורה חווה את המחזור הראשון שלה הוא 12–13 (12.5 שנים בארה " ב,[6] 12.72 בקנדה,[7] 12.9 בבריטניה[8]), אך למרות התחלת המחזור כ-80% מהפעמים התהליך הוא ללא ביוץ בשנה הראשונה, 50% בשנה השלישית ו-10% בשנה השישית.[9] הפוריות של האישה מגיעה לשיאה באמצע שנות ה-20 לחיה, לאחר מכן זה מתחיל לרדת, כאשר בגיל 35 ירידה זו מואצת. עם זאת, הסיכויים של זוג להרות בהצלחה בגיל מתקדם תלוי בגורמים רבים, כגון הבריאות הכללית של אישה, או הפוריות של בן הזוג.
עישון טבק
עישון טבק מזיק לשחלות. מידת הנזק תלויה בכמות ובמשך הזמן שהאישה מעשנת, או הזמן שהיא חשופה לסביבה מלאת עשן. הגורמים המשפיעים על השלחות הם הניקוטין וכימיקלים אחרים הנמצאים בסיגריות. חומרים אלו משבשים את היכולת של הגוף ליצור אסטרוגן, שאחראי בין היתר על וויסות תהליך הבשלת הביציות ועל הביוץ עצמו. כמו כן, עישון סיגריות מפריע לתנועת הביצית המופרת בשחלה, ליכולת של רירית הרחם לקלוט את העובר ולהתפתחות כלי הדם ברחם.[10] חלק מהנזקים הם בלתי הפיכים, אבל הפסקה בעישון יכולה למנוע הידרדרות נזק נוסף.[11][12] נתונים נוספים מראים על כך שלמעשנים סיכוי גבוה ב-60% להיות עקרים מאשר לא מעשנים,[13] בנוסף עישון מפחית את הסיכויי ללידה מוצלחת בהפריה חוץ גופית ב-34% ומעלה את הסיכון של הפלה ב-30%,[13] מה גם, שנשים המעשנות צפויות לחוות את תסמיני גיל המעבר מוקדם יותר בקירוב של 1–4 שנים.[14]
מחלות מין
מחלות מין הן אחד מהגורמים המובילים של בעיות פוריות. אצל נשים, מחלות המועברות דרך מגע מיני עלולות לפגוע בנרתיק, בצוואר הרחם בחצוצרות ואף בשחלות, ובכך מורידות את הסיכויים להיכנס להריון ולעבור תהליך לידה תקין ומלא. לעיתים המחלות לא מציגות תסמינים נראים לעין, מה שמונע מאחוז מסוים של נשים לחפש טיפול מתאים בזמן כדי למנוע ירידה בפוריות.[11]
משקל גוף והפרעות אכילה
שתים עשרה אחוז של כל מקרי העקרות בנשים הם תוצאה של אישה או בתת משקל או בעודף משקל. תאי שומן מייצרים אסטרוגן[15] ביחד עם האיברים הראשיים שעושים זאת, איברי המין. כאשר יש יותר מדי שומן בגוף נוצר ייצור של יותר מדי אסטרוגן, הגוף מתחיל להגיב בדומה ללקיחת גלולות נגד הריון, ובכך מגביל את הסיכויים להיכנס להריון.[11] מהצד השני, גם קצת שומן גוף גורם לבעיות בפוריות בכך שהגוף לא מייצר מספיק אסטרוגן, וזה בתורו מפריע לתהליך של המחזור החודשי.[11] תזונה נכונה בתחילת החיים היא גם גורם מרכזי עבור פוריות בגיל מאוחר יותר.[16]
כימותרפיה
אי- פריון מכימותרפיה נראה קשור משנית לעובדה שבמהלך הטיפול הכימותרפי האישה חווה שינויים הורמונליים ושינויים פיזיים. השינויים הללו באים לידי ביטוי בכך שהאישה מאבדת ביציות שלא עברו תהליך התפתחות ורמות ההורמונים שלה יורדות.[16] כך לדוגמה, לאחר 3 סבבים של טיפולים כימותרפיים נראית ירידה בכמות הביציות בשחלות האישה, והחל מהטיפול הרביעי רמת ההורמון המעודד הבשלת ביציות מגיע לאותה רמה של נשים בגיל הבלות.[17]
כדי למנוע מצב שבו טיפול כימותרפי מוביל לעקרות בהמשך חיי האישה, ישנן נשים שבוחרות בין מספר שיטות של שימור פוריות לפני כימותרפיה, ביניהן הקפאה קירוגנית של רקמת השחלה, של ביציות או תאים מופרים.[17]
גורמים נרכשים אחרים
ניתוח. רקמת צלקת במרווחים של קרום הצפק לאחר ניתוח היא גורם מוביל לעקרות נרכשת.[18] ניתוח סטטיסטי ששילב מספר מחקרים בשנת 2012 הראה שיש קשר קטן בין שימוש בטכניקות ניתוח שממעטות בפלישה לגוף עם אמצעים כירוגיים, לבין כמות רקמות הצלקת שנוצרות והחומרה שלהן לאחר מכן.[18]
סוכרת מסוג 1. נשים עם סוכרת מסוג 1 נמצאות בסיכון גבוה יותר לבעיות פוריות. כך לדוגמה, נשים עם סוכרת הראו תסמינים של התחלת מחזור בגיל מאוחר יותר, אי סדירות בהופעת המחזור, בעיות בתהליך ההריון ואף הופעת תסמיני גיל הבלות מוקדם יותר.[19]
צליאק. תופעות הלא קשורות למערכת העיכול הנלוות לצליאק עלולות לכלול בעיות בפוריות. תופעות המוכרות לחולות צליאק אשר סובלות מאי-פריון יכולות להיות: התחלת המחזור בגיל מאוחר יותר, הפסקת הוסת, תסביכי הריון או לידות לתינוקות עם משקל נמוך. למרות זאת, דיאטה ללא גלוטן מפחיתה את הסיכונים ואת התסמינים.[20][21]
עישון קנאביס יוצר הפרעות במערכת האנדו-קניבואידית במוח שפוטנציאלית עללות לפגוע בפוריות.[24]
טיפולי רדיותרפיה. טיפולי הקרנות לשחלות גורמים לפגיעה חמורה בפוריות האישה. הכמות הכללית של קרינה הגורמת לעקרות היא: 20.3 גריי בתינוקות, 18.4 גריי עד גיל 10 שנים, 16.5 גריי עד גיל 20 ו-14.3 גריי בגיל 30. לאחר הקרנה של כלל הגוף, התאחות מחודשת של תפקוד אברי המין מתרחשת ב-10-14% מהמקרים.[25][26][25]
חשיפה ל-DEHP, חומר מקבוצת הפתאלאטים (אנ') אשר בשימוש בתעשיית הפלסטיק והטיפוח (ומצוי למשל במוצרי קוסמטיקה, מוצרים מפיצי ריח, חומרי ניקוי, צבעים, ציפויים, מוצרי מזון וטקסטיל, דבקים ואריזות) גורמת לירידה באיכות הביציות.[27]
גורמים גנטיים
יש הרבה גנים שבהם המוטציה גורמת לאי-פוריות בקרב נשים. כמו כן, ישנם תנאים נוספים המערבים פוריות נשית אשר מאמינים שמקורם הוא בגורם גנטי אבל לא נמצא הגן הספציפי הבודד האחרי על כך, לדוגמה מאייר-רוקיטנסקי-קוסטנר.[28] לבסוף, מספר לא ידוע של מוטציות גנטיות גורמות למצב של תת-פוריות, אשר בנוסף לגורמים אחרים כגון גורמים סביבתיים עשויים להתבטא כמו אי-פוריות.
הריון חוץ רחמי קודם. מחקר עם קבוצות אקראיות שנערך ב-2013 הגיע למסקנה שהסיכויים להיכנס להריון לאחר שנתיים מטיפול עקב הריון חוץ רחמי שחלתי היו 64% לנשים שעברו ניתוח חריג, 67% שעברו טיפול תרופתי ו-70% שעברו טיפול ניתוח שמרני.[33] בהשוואה, האחוז המצטבר לסיכוי לנשים להיכנס להריון מתחת לגיל 40 לאחר שנתיים מההריון הקודם הוא מעל 90%[34]
פרטילסקופיה, בדומה ללפרוסקופיה אך בדיקה שמכוונת לבדיקת איברי המין.
בדיקת משטח צוואר הרחם (או בדיקת פאפ), לבדיקת זיהומים.
בדיקת האגן, לצורך אבחנת מומים או עוויתים או זיהומים.
בדיקה ישר לאחר קיום יחסי מין כדי לבדוק בעיות של הישרדות תאי הזרע בצוואר הרחם. (כיום פחות נעשית בגלל היותה בדיקה לא מהימנה).
בדיקה רדיולוגית על ידי צילום או אולטרהסאונד, לאיבחון צורת המרווח התוך רחמי ביחד עם צורת החצוצרות.
בדיקות גנטיות - ישנן מספר טכניקות לאבחון מוטציות גנטיות הקשורות באי-פוריות האישה[43]
אבחון ראשוני של חוסר פוריות בדר"כ מבוצע על ידי אחות נשים או גניקולוג או מומחה לענייני פוריות. אם טיפולים ראשוניים אינם עוזרים לרוב מתבצעת העברה למרפאת פוריות שם נמצאים בדרך כלל רופאים אשר עברו התמחות באנדוקינולוגיה הקשורה בפוריות האישה והגבר.
מניעה
אי-פוריות באישה ניתן למנוע על ידי מספר התערבויות ממוקדות:
שמירה על אורח חיים בריא. יתר פעילות גופנית, צריכה גבוה של קפאין או אלכוהול ועישון מקושרים עם ירידה בפוריות. מצד שני, תזונה מאוזנת ומזינה, עם פירות טריים וירקות, ושמירה על משקל תקין, קושרו עם סיכויים טובים יותר לכניסה להריון.
טיפול במניעה של מחלה ידועה או קיימת. זיהוי וטיפול במחלות כרוניות כמו סוכרת ופעילות יתר של בלוטת התימוס מעלים את הסיכויים לפוריות. בנוסף, הימנעות וטיפול במחלות מין ומעקב קבוע אצל רופא נשים יכול לצמצם את הנזק שמחלות אלו עלולות לגרום, בכך להוריד את האחוזים שמחלות אלו יפגעו בפוריות.
לא לדחות את ההורות. פוריות לא מפסיקה לחלוטין עד הגעת גיל המעבר אצל נשים אבל, מעבר לגיל 27 היא מתחילה לרדת, כאשר בגיל 35 ירידה זו אף מואצת.[44] נשים עם רקע משפחתי לבעיות פוריות עלולות להיות בסיכון גבוה יותר למצבים מסוימים, לדוגמה הגעה לגיל הבלות מוקדם מהצפוי, כאשר אי דחיית השלב של הפיכה להורים יכולה למנוע מצבים אלו.
שימור פוריות: הקפאת ביציות או הקפאת עוברים. אישה יכולה לשמר ביציות או ביציות מופרות על ידי תהליך הוצאת ביציות והקפאתן, או הוצאת ביציות, הפרייתן בזרע, והקפאת עוברים. בשני המקרים התהליך מתנהל באופן חלקי או מלא כתהליך של הפריה חוץ גופית (IVF). התהליך מאפשר לאישה להשתמש בביציות או בעוברים המוקפאים בזמן מאוחר יותר בחייה ובכך להוריד את הסיכויים שלה להיות עקרה.[45]
חברה ותרבות
סטיגמה חברתית
סטיגמה חברתית סביב הנושא של אי-פוריות ניתנת לצפייה בתרבויות שונות סביב העולם ובצורות שונות. לעיתים קרובות, כשהאישה לא מצליחה להרות, האשמה מופנית כלפיה, אפילו אם בקירוב של 50% האשמה היא של הגבר.[46] בנוסף, הרבה חברות נוהגות להעריך נשים רק על האם הן יכולות להוליד לפחות ילד אחד, ונישואים יכולים להיחשב כישלון אם הזוג לא מצליח להרות.[46] מעשה הולדת ילד לעולם יכול להיות מקושר למימוש של הנישואים של הזוג, ולמימוש תפקידם בחברה.[47] נושא זה בא לידי ביטוי כדוגמה ב"חגורת העקרות האפריקאית", איפה שחוסר פוריות הוא נושא שכיח באפריקה. מדינות הנכללות באזור זה הן טנזניה, גבון, אוגנדה וניגריה.[46] במדינות אלו ישנו לחץ עצום על הולדת ילדים וזוג אשר לא מצליח לעשות זאת נחשב כמי שכשל בחובתיו החברתיות.[46][48] סטיגמה סביב עקרות נצפית גם במדינות מוסלמיות כמו מצרים[49] ופקסיטן.[50]
עושר נמדד לעיתים לפי כמות הילדים שאישה הולידה, כמו גם הירושה שהיא תקבל.[47][50] ילדים יכולים להשפיע על הביטחון הכלכלי שיש למשפחה במספר דרכים, לדוגמה, בניגריה וקמרון, דרישות לאדמה מוחלטות לפי מספר הילדים של המשפחה. בנוסף, במדינות השוכנות תחת מדרום לסהרה נשים אף יכולות להיות מנושלות מהירושה אם לא הולידו אף ילד.[50]
ההשפעה של חוסר פוריות עלולה להוביל לבושה חברתית של האישה אשר יכולה להגיע לכל הנשים בכל העולם.[51] כאשר הריון נחשב לנקודה כה חשובה בחיים, ועקרות נחשב למצב לא מקובל חברתית, זה עלול להוביל זוגות או נשים בודדות לחיפוש אחר מרפאים וטיפולים יקרים.[49] הטיפול המועט שיש באזורים מסוימים יכול להוביל נשים לפעולות קיצוניות ואף לא חוקיות למען הולדת ילד.[49][47]
תפקיד הנישואים
גברים במדינות מסוימות עשויים למצוא אישה אחרת כאשר הראשונה לא הצליחה להוליד ילד, בתקווה שבעובדה שהם שוכבים עם נשים אחרות הם יצליחו להביא ילד משלהם לעולם.[50][49][47] פעולה שכזו יכולה להיות שכיחה בכמה חברות ביניהן, קמרון,[47][50] ניגריה,[47] מוזמביק,[52] מצרים,[52]בוטסואנה,[53] בנגלדש,[50] ביחד עם חלק מהחברות שפוליגמיה יותר נפוצה ומקובלת חברתית.
בתרבויות מסוימות, לדוגמה בניגריה[47] ובבוטסואנה,[53] נשים יכולות לבחור אישה אחרת שהיא מאשרת שתשכב עם בעלה בתקווה שזו תהרה ותוליד ילד.[47] נשים אשר נואשות מאוד לילד אף עשויות להסכים שהגבר יבחר אישה איתה ישכב וגם לקבל אחריות על גידול הילד שיוולד למען הרגשת משויכות חברתית.[53]
נשים אפילו יכולות לשכב עם גברים אחרים בתקווה שיכנסו להריון.[52] פעולה שכזו יכולה להיות כתוצאה מהתייעצות עם מרפא מסורתי, או מסיבה שגבר אחר יהיה "יותר מתאים". בהרבה מקרים, הבעל לא מודע לפרנטר המקיים יחסים עם אשתו ולא יוודע לו האם האישה נכנסה להריון ממנו או לא.[52] המצב הזה אינו מקובל תרבותית בחברה, למרות המקרים האחרים שהוצגו, ועלול לתרום לפער המגדרי שיש לנשים מול גברים ביכולת להוליד ילדים כאשר הניסיונות להיכנס להריון לא צלחו.[49]
נשים וגברים גם יכולים לפנות לגירושים בניסיון למצוא פרטנר איתו הם יוכלו להוליד ילדים. חוסר פוריות בהרבה חברות הוא סיבה לגירושים, ופעולה שדרכה נשים או גברים יכולים להעלות את הסיכויים לתינוק.[53][52][49][47] כאשר אישה היא גרושה, היא יכולה לאבד את הביטחון הכללי שלה שלרוב מגיע עם אדמה, עושר ומשפחה.[53]
התעללות במשפחה
המתח והלחץ הרגשי שמגיע עם עקרות בתוך התא המשפחתי עלול לעיתים להוביל להזנחה והתעללות באישה. ההערכה המבזה של האישה עקב חוסר היכולת שלה להרות בעיני גברים מסוימים מוביל לעיתים לאלימות מילולית או פיזית. כתוצאה מכך, נשים עלולות לחוות טראומה רגשית ואפילו את תסמין האשמת הקורבן. לרוב נשים נתפסות כגורם הבעייתי לחוסר פוריות של הזוג המנסה להרות, גם בעיני הגבר וגם בעיני האישה, מה שמוביל למתח נוסף ואף בושה מול החברה, מה גם שלא תמיד האי-פוריות היא אצל האישה, אלא אצל הגבר.[47][46]
במדינות מסוימות, ההתעללות הפיזית והרגשית המתלווים עם העקרות יכולים פוטנציאלית להוביל לתקיפה, רצח והתאבדות.[54]
השפעות מנטליות ופסיכולוגיות
נשים רבות הסובלות מחוסר פריון מתמודדות עם לחץ נפשי כבד וסטיגמה חברתית מאחורי המצב שלהן, אשר עלול להוביל מצוקה נפשית.[55] נשים הסובלות מאי-פיריון עלולות לחוות גורמי דחק פסיכולוגיים כמו הכחשה, כעס, אבל, אשמה ודיכאון.[56] הרגשות האלה שאותן נשים צריכות להתמודד איתן מועצמות לעיתים מעיני החברה שמבישה אותן על מצבן, עד כדי כך שישנן נשים המגיעות עד התאבדות.[53] ההשלכות מאחורי חוסר היכולת להוליד ילדים נושאות בעיות קשות עבור מצבה הנפשי של אישה עקרה בגלל הלחץ החברתי והאובדן האישי שיש עקב הרצון להיכנס להריון שלא צולח.
^ 12345Mascarenhas M.N.; Flaxman S.R.; Boerma T.; Vanderpoel S.; Stevens G.A. (2012). "National, Regional, and Global Trends in Infertility Prevalence Since 1990: A Systematic Analysis of 277 Health Surveys". PLOS Med. 9 (12): e1001356. doi:10.1371/journal.pmed.1001356.
^te Velde, E. R. (2002). "The variability of female reproductive ageing". Human Reproduction Update. 8 (2): 141–154. doi:10.1093/humupd/8.2.141. ISSN1355-4786.
^Anderson SE, Dallal GE, Must A (באפריל 2003). "Relative weight and race influence average age at menarche: results from two nationally representative surveys of US girls studied 25 years apart". Pediatrics. 111 (4 Pt 1): 844–50. doi:10.1542/peds.111.4.844. PMID12671122. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
^ 12Sloboda, D. M.; Hickey, M.; Hart, R. (2010). "Reproduction in females: the role of the early life environment". Human Reproduction Update. 17 (2): 210–227. doi:10.1093/humupd/dmq048. PMID20961922.
^ 12Ten Broek, R. P. G.; Kok- Krant, N.; Bakkum, E. A.; Bleichrodt, R. P.; Van Goor, H. (2012). "Different surgical techniques to reduce post-operative adhesion formation: A systematic review and meta-analysis". Human Reproduction Update. 19 (1): 12–25. doi:10.1093/humupd/dms032. PMID22899657.
^Codner, E.; Merino, P. M.; Tena-Sempere, M. (2012). "Female reproduction and type 1 diabetes: From mechanisms to clinical findings". Human Reproduction Update. 18 (5): 568–585. doi:10.1093/humupd/dms024.
^"Acquired and inherited thrombophilia: implication in recurrent IVF and embryo transfer failure". Hum. Reprod. 21 (10): 2694–8. 2006. doi:10.1093/humrep/del203. PMID16835215.
^Karasu, T.; Marczylo, T. H.; MacCarrone, M.; Konje, J. C. (2011). "The role of sex steroid hormones, cytokines and the endocannabinoid system in female fertility". Human Reproduction Update. 17 (3): 347–361. doi:10.1093/humupd/dmq058. PMID21227997.
^In turn citing: "Pregnancy outcomes after peripheral blood or bone marrow transplantation: a retrospective survey". Lancet. 358 (9278): 271–276. doi:10.1016/s0140-6736(01)05482-4.
^"Prevalence of Chlamydia trochomatis, Ureaplasma urealyticum and Mycoplasma hominis infections in the unexplained infertile women". Arch. Gynecol. Obstet. 276 (3): 219–23. 2007. doi:10.1007/s00404-006-0279-z. PMID17160569.
^"Tubal occlusion causing infertility due to an excessive inflammatory response in patients with predisposition for keloid formation". Med. Hypotheses. 65 (5): 908–14. 2005. doi:10.1016/j.mehy.2005.03.031. PMID16005574.
^Fernandez, H.; Capmas, P.; Lucot, J. P.; Resch, B.; Panel, P.; Bouyer, J. (2013). "Fertility after ectopic pregnancy: The DEMETER randomized trial". Human Reproduction. 28 (5): 1247–1253. doi:10.1093/humrep/det037. PMID23482340.
^"Urinary catheter stent placement for treatment of cervical stenosis". The Australian & New Zealand journal of obstetrics & gynaecology. 47 (5): 406–9. 2007. doi:10.1111/j.1479-828X.2007.00766.x. PMID17877600.
^ 12"In-vitro cervical mucus-sperm penetration tests and outcome of infertility treatments in couples with repeatedly negative post-coital tests". Hum. Reprod. 10 (1): 85–90. 1995. doi:10.1093/humrep/10.1.85. PMID7745077.
^Broer, S. L.; Broekmans, F. J. M.; Laven, J. S. E.; Fauser, B. C. J. M. (2014). "Anti-Mullerian hormone: ovarian reserve testing and its potential clinical implications". Human Reproduction Update. 20 (5): 688–701. doi:10.1093/humupd/dmu020. ISSN1355-4786. PMID24821925.
^ 12345WHO (2010). "Mother or nothing: the agony of infertility". Bulletin World Health Organization. 88: 881–882. doi:10.2471/BLT.10.011210.
^ 12345678910Araoye, M. O. (2003). "Epidemiology of infertility: social problems of the infertile couples." West African journal of medicine (22;2): 190-196.
^Robert J. Leke, Jemimah A. Oduma, Susana Bassol-Mayagoitia, Angela Maria Bacha, and Kenneth M. Grigor.
^ 123456Inhorn, M. C. (2003). "Global infertility and the globalization of new reproductive technologies: illustrations from Egypt." Social Science & Medicine (56): 1837 - 1851
^ 123456Dyer, S. J. (2012). "The economic impact of infertility on women in developing countries – a systematic review." FVV in ObGyn: 38-45
^Whiteford, L. M. (1995). "STIGMA: THE HIDDEN BURDEN OF INFERTILITY." Sot. Sci. Med. (40;1): 27-36
^ 12345Gerrits, T. (1997). "Social and cultural aspects of infertility in Mozambique." Patient Education and Counseling (31): 39-48
^ 123456Mogobe, D. K. (2005). "Denying and Preserving Self: Batswana Women's Experiences of Infertility." African Journal of Reproductive Health (9;2): 26-37
^Omberlet, W. (2012). "Global access to infertility care in developing countries: a case of human rights, equity and social justice " FVV in ObGyn: 7-16
^McQuillian, J., Greil, A.L., White, L., Jacob, M.C. (2003). "Frustrated Fertility: Infertility and Psychological Distress among Women." Journal of Marriage and Family (65;4): 1007-1018
^Matthews A. M.; Matthews R. (1986). "Beyond the Mechanics of Infertility: Perspectives on the Social Psychology of Infertility and Involuntary Childlessness". Family Relations. 35 (4): 479–487. doi:10.2307/584507.
