* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-1 ביולי 2024 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-1 ביולי 2024
אִיקֶר מוּנִיָאִין גוֹניי[1] (בבסקית: Iker Muniain Goñi, נולד ב-19 בדצמבר1992) הוא כדורגלןספרדי, המשחק בעמדות החלוץ והקיצוני בסן לורנסו מליגת העל הארגנטינאית. בשל סגנון משחקו וקומתו, הוא כונה בתקשורת "מסי הספרדי".[2] מוניאין בילה את כל הקריירה שלו באתלטיק בילבאו, כמעט 16 שנים במועדון ולמעלה מ-550 הופעות. הופיע הופעת בכורה לראשונה ב-2009 כשחקן הצעיר ביותר שאי פעם שיחק משחק רשמי במועדון, בגיל 16. הוא עזר לקבוצתו להגיע לגמר הליגה האירופית ב-2012 וכן לארבעה גמרים בגביע המלך בתשע שנים, אם כי בכל פעם סיים בצד המפסיד. ב-2022 הוא הפך לשחקן השישי שרשם 500 הופעות במועדון. בצעירותו היה נחשב לאחד מהשחקנים הספרדים הצעירים המוכשרים ביותר.
איקר מוניאין, יליד פמפלונה, נווארה, הצטרף בגיל 12 לאקדמיה של ענקית הבאסקים והקבוצה הגדולה ביותר באזור שנולד בו, אתלטיק בילבאו.[3][4][5] כישרונו זוהה במהירות. כבר בינואר2009, בגיל 16 ו-16 ימים בלבד, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת המילואים של המועדון, בילבאו אתלטיק, בליגה השלישית בספרד, ואף כבש את שערו הראשון שם זמן קצר לאחר מכן.
עלייתו המטאורית של מוניאין נמשכה כאשר ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת ב-30 ביולי2009, במשחק במסגרת מוקדמות הליגה האירופית מול יאנג בויז. לאחר שנכנס כמחליף, הפך לשחקן הצעיר ביותר ששיחק במדי אתלטיק בילבאו במשחק רשמי מזה 94 שנה, בגיל 16 שנים, 7 חודשים ו-11 ימים בלבד.[6][7] שבוע לאחר מכן, במשחק הגומלין בשווייץ, הוא אפילו הצליח לכבוש את שערו הראשון, וקבע שיא נוסף בספרים של המועדון.[8][9]
באוגוסט 2009 קבע שיא נוסף. מוניאין פתח בהרכב במשחק הפתיחה של הליגה הספרדית מול אספניול, והפך לשחקן הצעיר ביותר ששיחק אי פעם עבור המועדון בליגה הבכירה בספרד.[10] יכולת הבקעת השערים שלו נמשכה גם באירופה, שם מצא שוב את הרשת מול אוסטריה וינה.[11]
ב-4 באוקטובר 2009, מוניאין הגיע להישג נוסף: הפך לשחקן הצעיר ביותר שכבש שער בליגה הספרדית באותה תקופה, בגיל 16 שנים ו-289 ימים. שיא זה נשבר מאוחר יותר על ידי פבריס אולינגה ממאלגה בשנת 2012.[12] למרות פציעה קלה שהשביתה אותו לתקופה קצרה, מוניאין חתם על חוזה מקצועי ראשון בדצמבר 2009, בתוקף עד 2015.[13] הוא חזר למגרש זמן קצר לאחר מכן, כבש שער כמחליף ובישל את שני השערים במשחק שלאחר מכן. הוא סיים את עונת הבכורה המרשימה שלו בקבוצה הבוגרת עם סך הכל 35 הופעות ו-6 שערים בכל המפעלים.[14]
2010-2020
מוניאין הפך לשחקן הרכב קבוע בעונת 2010/2011, שם שיחק כקיצוני שמאל תחת המאמן חואקין קאפארוס. הוא כבש שער בדקה האחרונה בהפסד 1–2 מול אוסאסונה בעיר הולדתו פמפלונה.[15] עם זאת, החגיגה גרמה לו צרות. הוא קיבל כרטיס צהוב על כך שהרים את ידו לאוזנו, מחווה שהייתה מכוונת לקבוצת נעוריו (שיחק בטקסנטריה בפמפלונה לפני שהצטרף לאתלטיק).[16] משמעות הדבר הייתה השעיה אפשרית עקב צבירת כרטיסים צהובים, אך היא בוטלה מאוחר יותר.[17] מוניאין חזר למגרש במשחק הדרבי הבא מול ריאל סוסיאדד, שם כבש שער נוסף בניצחון ביתי 2-1.[18]
בעונת 2011/2012 השתתף מוניאין ב-58 משחקים, כבש תשעה שערים והוביל את קבוצתו לגמר הליגה האירופית וגמר גביע המלך.[19] למרות שמועות העברה שקשרו אותו עם מעבר מבילבאו בתחילת 2012, כשנותרו לו שלוש שנים בחוזה, מוניאין בסופו של דבר נשאר.[20] תפוקת השערים שלו ירדה בעונה שלאחר מכן, עם שער אחד בלבד ב-33 הופעות בליגה. עם זאת, השער הבודד הזה הגיע ברגע מכריע ב-10 במרץ2013, הבטיח ניצחון ביתי מול ולנסיה והרגיע את חששות הירידה.[21]
מוניאין במדי בילבאו ב-2014
מוניאין חזר לכושר הבקעה ב-1 בדצמבר 2013, באצטדיון סן ממס החדש שנפתח לאחרונה. שערו גרם לברצלונה להפסיד את משחק הליגה הראשון שלה באותה עונה.[22] הוא המשיך במומנטום החם שלו 18 ימים מאוחר יותר, וחגג את יום הולדתו ה-21 עם צמד בניצחון 0–4 בגביע מול סלטה ויגו, שהבטיח את העפלת קבוצתו לשלב הבא.[23] למרות רגעים מבריקים אלה, כלי תקשורת מסוימים הטילו ספק אם התפתחותו של מוניאין כשחקן התייצבה לאחר שנות העשרה המפוצצות שלו.[24][25]
מוניאין חזר להרכב בדצמבר 2015 ושיחק באופן עקבי עד מכה קשה נוספת. ב-28 בספטמבר2017, הוא קרע שוב את ה-ACL שלו, הפעם בברך ימין, במהלך משחק בליגה האירופית מול זוריה לוהנסק. פציעה זו איימה לסיים את העונה שלו.[31] עם זאת, לאחר היעדרות מפרכת בת שישה חודשים, הוא חזר באופן משמח כמחליף במשחק ליגה בחוץ מול ויאריאל ב-9 באפריל2018, ואף כבש את השער השלישי של קבוצתו בניצחון 3-1.[32]
בהפגנת נאמנותו לאתלטיק בילבאו, מוניאין חתם על חוזה חדש בנובמבר 2018, שהאריך את שהותו עד 2024, עסקה יוצאת דופן למדי שלא כללה סעיף יציאה.[33] הוא הצהיר על מחויבותו: "לא רציתי סעיף יציאה כי אני לא רוצה שיהיה לי מחיר או שאעמוד למכירה. אני רוצה ללכת יד ביד עם אתלטיק עד הסוף... אני רוצה להיות כאן לשאר הקריירה שלי ולעזור למועדון להשיג דברים גדולים". בעקבות עזיבתם של שחקני מפתח בשנת 2019, הוא מונה לקפטן המועדון[34] וחגג עשור בקבוצה הראשונה.[35]
2020 עד העזיבה
ב-19 בינואר2020, מוניאין הפך לשחקן ה-18 בהיסטוריה של אתלטיק שמשחק 400 משחקים רשמיים, נגד סלטה ויגו.[36] ביולי של אותה שנה, המשחק ה-420 שלו שבר עוד שיא מועדון, ועקף את איסמאל אורסאיס.[37] ב-8 בנובמבר, הוא רשם את ההופעה ה-430 שלו ונכנס לטופ 10 (משתווה לסך הכל של חוליאן גררו) בגיל 27 בלבד.[38]
בתחילת 2021, עם סגנון משחק התקפי יותר תחת המאמן החדש מרסלינו, מוניאין רשם שמונה בישולים בשלושה מפעלים בין 17 בינואר ל-15 בפברואר (משפר את הסך הכל שלו מעונות שלמות קודמות),[39] כולל שניים בגמר הסופר קופה הספרדי בו זכתה קבוצתו בתואר.[40] באפריל של אותה שנה הוא עלה לשחק בגמרי גביע המלך 2020 (שנדחה עקב מגפת הקורונה) ו-2021, שניהם נערכו באצטדיון לה קרטוחה הריק (אותו אצטדיון בו זכתה בסופר קופה) עקב מגבלות המגפה. אתלטיק הפסידה במשחק הראשון 0–1 לריאל סוסיאדד,[41] כאשר מוניאין שבר אמונה טפלה בכדורגל לפני שריקת הפתיחה על ידי נגיעה בגביע (נחשב ל"מזל רע"),[42] אך זכה לשבחים על ספורטיביות בכך שנשאר על המגרש לאחר השריקה האחרונה כדי להריע למנצחים.[43] כחשש מפציעה לפני המשחק בגמר השני שנערך שבועיים לאחר מכן, הוא הצהיר בפני העיתונות "גביעים ותארים לא נזכרים או הולכים לאיבוד בגלל שמישהו נוגע בהם או לא. הם נזכרים על המגרש, וזו המציאות היחידה", אך הפעם צוין כי שמר את ידיו הרחק מהפרס;[44] למרות זאת קבוצתו הובסה 0–4 על ידי ברצלונה והוא הוחלף במחצית כאשר התוצאה הייתה 0-0, ולא שותף יותר באותה עונה, כאשר החמיץ את שמונת משחקי הליגה האחרונים.[45]
ב-31 באוקטובר 2021, מוניאין הבקיע שער שוויון מאוחר בדרבי הבסקי באמצעות בעיטה חופשית והתבלט שוב בספורטיביות שלו בכך שניחם את השוער היריב אלכס רמירו, שחקן עבר של בילבאו, שטעות שלו הובילה לשער.[46] בפברואר 2022, הוערך שיצר 60 הזדמנויות כיבוש בליגה, ו-72 בכל המפעלים, המספר הרב ביותר של כל שחקן בספרד.[47] למרות שהדיחו את ברצלונה וריאל מדריד מהגביע המקומי, הם הפסידו בחצי הגמר לולנסיה וסיימו את העונה בלה ליגה במקום השמיני, מחוץ למקומות שמובילים לאירופה.[48]
מוניאין ערך את ההופעה ה-500 שלו עבור אתלטיק במחזור הראשון של עונת 2022/2023 נגד מיורקה, והגיע לציון דרך בגיל צעיר יותר מחמשת השחקנים האחרים שעשו זאת.[49][50] הוא זכה לכבוד בטקס קבלת פנים לאחר המשחק הזה,[51] וזכה לקבל מזכרת משניים מאותם אנשים - חוסה אנחל איריבר וסוסאטה - על המגרש לפני המשחק מול ולנסיה שישה ימים לאחר מכן.[52][53] לאחר פתיחת עונה מבטיחה תחת המאמן ארנסטו ואלוורדה, הקבוצה שוב סיימה במקום השמיני והפסידה בחצי גמר הגביע, הפעם לאוסאסונה.[54] הוא שותף באופן קבוע אך הפך יותר לשחקן ספסל, ועלה מהספסל ב-11 מתוך 30 משחקי הליגה שלו.[55]
אתלטיק גם פתחה את עונת 2023/2024 בצורה חזקה, אך מוניאין שיחק מעט מאוד במחצית הראשונה של העונה, כאשר ואלוורדה העדיף את אויהאן סאנסט כקשר ההתקפי הפותח ואת אלכס ברנגר כמחליף.[56] ב-30 בספטמבר מול ריאל סוסיאדד, הוא הגיע ל-542 הופעות עבור המועדון, עקף את השיא של טשטצ'ו רוחו עבור שחקן שדה ופיגר רק אחרי איריבר.[57] בגמר גביע המלך מול מיורקה, הוא הוכנס כמחליף בתחילת ההארכה כאשר התוצאה הייתה 1-1. הוא החמיץ את המסגרת בבעיטה חופשית, ולאחר מכן הבקיע את הפנדל שלו בדו-קרב הפנדלים שהגיע אחרי כן; ברנגר כבש את הפנדל המנצח, והקבוצה זכתה בתואר בפעם הראשונה מזה 40 שנה.[58]
למרות שצפו שיישאר לקראת קמפיין הליגה האירופית הקרוב,[59] ב-24 באפריל2024 הודיע מוניאין כי יעזוב את אתלטיק ב-30 ביוני, ויסיים תקופה של 15 שנה במועדון, בה הפך לשחקן עם מספר ההופעות השני בגובה בתולדות המועדון; הוא הצהיר שהוא מרוצה מהתזמון של עזיבתו לאחר שזכה בגביע,[60][61] ויש ספקולציות שהוא יעבור לשחק מחוץ לספרד כדי להמשיך בקריירה שלו.[59]
ב-24 בפברואר2012 זומן מוניאין לראשונה לנבחרת הבוגרת, למשחק ידידות מול ונצואלה. חמישה ימים לאחר מכן, הוא החליף את ססק פברגאס בדקה ה-74 בניצחון 0–5 במלאגה.[64] מאוחר יותר באותה שנה, באולימפיאדת הקיץ בלונדון, הוא ערך שתי הופעות כשספרד הודחה בשלב הבתים מבלי לכבוש שער.[65]
מוניאין רשם 31 הופעות בנבחרת עד גיל 21, שהיה שיא לאומי במשך שלוש שנים לפני שנשבר על ידי ג'רארד דאולופאו.[66][67] בשנת 2019, לאחר שהציג יכולת טובה בנבחרת, הוא נבחר לסגל הבוגרת לשני משחקי מוקדמות יורו 2020;[68] הוא שיחק את המשחק השני שלו יותר משבע שנים לאחר הראשון, כמו גם את הבכורה שלו בתחרות רשמית, כמחליף בניצחון 0–2 על מלטה ב-26 במרץ.[69]
למוניאין יש שני בני דודים גדולים שהם גם כדורגלנים, שניהם היו שחקני נוער באתלטיק ושיחקו לצידו לתקופה קצרה בבילבאו.[71][72] אדריאן גוניי, קשר, רשם מספר הופעות בקבוצה הבוגרת לפני שיצא לקריירה בליגה השלישית בספרד,[73][74][75] וחוליאן גוניי, קיצוני, עבר בסופו של דבר לברקאלדו גם בליגה השלישית.[76][77][73]
בנו של מוניאין נולד בפברואר 2015, כאשר השחקן הודיע על ההריון של חברתו באוגוסט 2014 באמצעות מחווה שביצע בזמן שחגג את השער שלו נגד נאפולי בפלייאוף של ליגת האלופות.[78] הוא מעריץ של סרחיו אגוארו, וקרא לכלב הלברדור שלו קון על שם שחקן נבחרת ארגנטינה; הכינוי האישי של מוניאין, "בארט סימפסון", ניתן לו על ידי פרננדו אמורבייטה בשל האופי השובב שלו, כמו גם הקומה הנמוכה שלו והשיער הבלונדי שלו.[73][24][25]
לאחר שהתחייב לקעקע את גביע הליגה האירופית על גופו אם אתלטיק בילבאו תזכה בגמר 2012,[19] דבר שלא קרה, מוניאין כן קעקע את גביע הסופר קופה הספרדי על רגלו בשנת 2015 בעקבות הניצחון של הקבוצה (למרות שלא השתתף במשחקים עקב פציעה).[79] קעקוע נוסף על העורף שלו, "XIX",[80] (19 בספרות רומיות) מציין את תאריך הלידה שלו ושל אחיו,[81] והיה במקור מספר החולצה המקורי שלו באתלטיק במשך מספר עונות למרות שלבש את המספר 27 כשחקן נוער שעלה לקבוצה הבוגרת בעונת הפריצה שלו,[3] ובשנת 2016 עבר למספר 10 המסורתי שלו.[82]
.jpg)
.jpg)
.jpg)
