ברעם-צברי שירתה בצבא ככתבת בעיתון במחנה ובתום שירותה כתבה וערכה בעיתון העיר. היא סיימה תואר ראשון בהצטיינות בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ב-2001.
במהלך לימודי הדוקטורט פרסמה טורי מדע ב"גלובס" וב"בלייזר", עבדה כעורכת משנה ויועצת מדעית של “חדשות המדע עם טל ברמן" בערוץ 8 והגישה פינות מדע בתוכניות בוקר בערוץ 2 ובערוץ 10.
החל מ-2008 ברעם-צברי היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. היא ראש קבוצת תקשורת המדע בפקולטה. בשנת 2010 בילתה שנה באוניברסיטת קורנל במחלקה לתקשורת עם פרופ' ברוס לוינשטיין במימון מלגת מארי קירי של האיחוד האירופי, כדי לפתח בארץ את המחקר בתחום תקשורת המדע. ברעם-צברי היא כלת פרס ההשכלה הגבוהה לחברת סגל צעירה המשלבת בפעילותה האקדמית תרומה משמעותית לחברה (2021), כלת פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי בטכניון (2015) ומלגת אלון לתמיכה במדענים צעירים מצטיינים (2011). היא בוגרת האקדמיה הצעירה הישראלית (2016-2020) והישראלית הראשונה והיחידה עד כה שנבחרה להנהלה המדעית של PCST – הארגון הבינלאומי לתקשורת המדע (2016-2021).
הייתה חברה במרכז המצוינות לינקס - למידה בחברת המידע, וכיום חברה במרכז הלמידה המשמעותית "מדע אזרחי בבית הספר".
ברעם-צברי נשואה ואם לשלושה.
מחקריה
לתפיסתה של ברעם-צברי תפקיד תקשורת המדע הוא ”לגשר בין זכותו של הציבור לדעת ליכולתו של הציבור להבין. בחברה דמוקרטית הציבור אמור לא רק לקבל החלטות אישיות אלא גם להשתתף בקביעת המדיניות הלאומית, ובשני התחומים חשוב שההחלטות יתקבלו על סמך עובדות וראיות. בעשור האחרון מתרחשת בעולם התקשורת תפנית דרמטית, עם עליית הבלוגים הרשתות החברתיות והיחלשותה של תקשורת ההמונים. תהליך זה מעביר את התפקיד של הערכת מהימנות המקורות מהעורכים לקוראים. המצב הזה מעמיד אתגר עצום בפני הקהילה המדעית: למסור לציבור פירות מחקריה בדרך נגישה, ברורה ומועילה”[2].
מחקריה בוחנים דרכים בהן ניתן להתבסס על העניין והצרכים של תלמידים[3] ואזרחים בוגרים כדי לערב אותם בנושאים מדעיים, ופיתוח כלים שיסייעו למדענים להנגיש את ממצאיהם בצורה ברורה ושימושית.
