יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. לא מדובר על ביטחון מדיני (צבא ושטחים), הפרדת דת ומדינה, הפרדת הרשויות, זכויות מיעוטים, יחסי חוץ, שלום מדיני.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אידאולוגיה פוליטית היא מכלול הרעיונות הפוליטיים של אדם. בפוליטיקה המודרנית יש סוגיות רבות עליהן נחלקות דעות של אנשים, כגון הכלכלה, סוגיות חברתיות ומידת הכוח שיש לממשלה.
סוגיות עיקריות
כלכלה
הכלכלה בדרך כלל מחולקת לימין ושמאל, הימין מאופיין בתמיכה בקפיטליזם, ובבעלות פרטית של אמצעי הייצור, בטענה שההון ירד מהעשירים למעמד העובדים. אנשים משפיעים מאוד בימין הכלכלי הם אדם סמית' ומילטון פרידמן. דמויות שנויות במחלקות בימין הכלכלי הקיצוני הם אישים כמו איין ראנד, ומארי רות'בארד, אף על פי שאפילו אדם סמית' חשב שרעיונות כמו שלהם לא הגיוניים[1]. בחלק מהמדינות השמאל הפוליטי מאופין בהתנגדותו ליישום מוחלט של הקפיטליזם, ובדרך כלל משלב בכלכלה בעלות ציבורית של אמצעי הייצור, בין אם זה דרך הממשלה (לניניזם) דרך ארגוני העובדים (סינדקליזם) או דרך דמוקרטיה ישירה (אנרכו קומוניזם). חלק מהתומכים בגישה זו טוענים שבדומה לדמוקרטיה ברמת המדינה, יש לתמוך גם בדמוקרטיה ביחסי העבודה[2]. אנשים משפיעים מאוד בשמאל הכלכלי הם קרל מרקס ופרדיריך אנגלס. חלק השמאל הכלכלי הקיצוני תומכים גם באישים כמו ולדימיר לנין וצ'ה גווארה, אשר היו דמויות שנויות במחלוקת[3][4]. מפני שהמצב שברוב מדינות העולם אנחנו חיים תחת מערכת קפיטליסטית, אין בדיוק מרכז כלכלי, אבל אנשים שתומכים במצב הקיים בלי לשנותו כוללים אנשים כמו רייגן ותאצ'ר, אף על פי שיש טענות רבות שהם עשו זאת עבור רווח פוליטי ופגיעה באוכלוסיות שלא תמכו בהם[5].
חברה
דעות לגבי סוגיות חברתיות גם כן מתחלקים לימין ושמאל. הימין מאובחן ברצון לשמור על המצב הקיים, ולכן הוא מתנגד להפלות, מתנגד לנישואין חד מיניים, ובדרך כלל יותר שמרני, המרכז נחשב יותר ליברלי. הוא ברובו יותר תומך בזכות של אנשים לעשות כרצונם, אבל הוא לא מחבב לעשות מעבר. השמאל מאובחן כיותר פרוגרסיבי, ומאמין בפירוק המצבים שהוא חושב שאינם צודקים. למשל קיבוע בחוק את זכותם של הומואים להתחתן, לעומת ליברלים שפשוט רוצים שזה יפסיק להיות לא חוקי.
ממשלה
דעות לגבי התערבות ממשלתית אינם מחולקים לימין ושמאל אלא למדיניים, וחירותנים. המדיניים מאמינים שזה תפקיד הממשלה לשמור על ביטחון האזרח ולוודא שהוא שומר על החוק, ובדרך כלל מאמינים במעקב אחרי אזרחים, בעוד החירותנים מאמינים שהאזרחים ישמרו על החוק, ושמעקב מוגזם אחרי אזרחים אינו מוסרי, יגרום לכולם להיכנס לכלא על טעויות פשוטות. רובם תומכים בלגליזציה.
