האימפריה האוסטרית
שם זה נכתב במקור בהתאם ל
סדר המזרחי; שם המשפחה הוא
הלאס.
איגנץ הלאס, (במקור פישר עד 1879, בהונגרית: Halász Ignác; טש, 26 במאי 1855 – בודפשט, 9 באפריל 1901)[1] היה בלשן יהודי-הונגרי, היסטוריון ספרות, פרופסור באוניברסיטה, חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים (1888).
ביוגרפיה
איגנץ הלאס נולד במשפחה יהודית. אביו היה תחילה מורה ואחר כך סוחר. הוא תכנן לבנו לקריירה מדעית ולימד אותו מעבר ליכולתו. איגנץ השלים את בתי הספר היסודיים שלו בוורפלוטה. הוא למד את שש הכיתות של הגימנסיה בווספרם, אחר כך התחנך בסקשפהרוואר וסיים שם את לימודיו. הוא נרשם לפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בודפשט (היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). בשנת 1873 כבר שלט בצרפתית, באנגלית ובאיטלקית בנוסף להונגרית ולגרמנית. מוריו היו פרנץ טולדי, אגוסט גרגוש, גוסטב היינריך ויוז'ף בודנץ, הלאס הושפע במיוחד מעבודתו של בודנץ בתחום הבלשנות ההשוואתית. כסטודנט באוניברסיטה, זכה בפרס על המורפולוגיה של לפלנד שכתב יחד עם מוריץ סילאשי (מקודם: זוננפלד). בשנת 1877 ניגש למבחן המקצועי לקבלת תעודת הוראה ולימד בעיר בבודפשט ובסקשפהרוואר. בשנת 1881 קיבל דוקטורט במדעי הרוח.
בשנת 1888 נבחר לחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים, בשנת 1889 הוא הפך לחבר בחברה הפינית-אוגרית בהלסינגפורס (Suomalais-Ugrilainen Seura). הוא לימד בבודפשט בשנת 1892, היה מרצה להשוואת השפה הונגרית באוניברסיטת בודפשט בשנת 1893, ומסוף השנה לימד בלשנות השוואתית הונגרית ואוגרית באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה.
בסיוע האקדמיה ההונגרית למדעים ערך הלאס שלושה מסעות מחקר בשוודיה ובנורווגיה בין הלאפים(סאמים) ואסף חומר רב על השפה והפולקלור. הוא החל את מסעו הראשון ביוני 1884 והשלים אותו בסוף ספטמבר; הוא עבר דרך ורשה, סנט פטרסבורג לפינלנד ומשם ללאפלנד. שם גר באוהלים עם הלאפים, הלך לבית הספר שלהם, הקליט את כל הנוגע לשפתם, מנהגיהם וחינוכם; יתר על כן, הוא רכש כמעט את כל הספרות החדשה של לאפלנד והביא איתו את העבודות האלה. המסע השני היה, בקיץ 1886, והשלישי בשנת 1891. בכל פעם חזר עם נתונים לשוניים מעניינים ובעלי ערך.
פועלו
הוא עבד בשלושה תחומים: בלשנות, היסטוריה ספרותית וספרות נוער. הוא עיבד סיפורי עם הונגריים לקוראי ילדים בשם בדוי "דוד בדחן". עבודתו הלשונית התרחבה בחלקה להונגרית, בחלקה לשפות אוגריות ואלטאיות, ועסקה בקרבת שפות פינו-אוגריות ושפת הסמויד (אנ'). מאמריו בהונגריה ובעולם הופיעו בעשרות כתבי עת.
עבודותיו
- יוזף קרמן: מחקר היסטוריה ספרותית. (בודפשט, 1878)
- סיפורי ילדים. אחרי האחים גרים. (בודפשט, 1878)
- יוצרים נדירים ומעורפלים יותר (1880)
- מילים הונגריות שחזרו מחדש (בודפשט, 1883)
- קזינצי כמתרגם (בודפשט, 1883)
- שפה שוודית-לפלנדית (I-VI. בודפשט, 1885-1896; הוענק על ידי האקדמיה ההונגרית למדעים)
- מילים הונגריות בשפות הצפון-סלאביות (בודפשט, 1888–1889)
- ספרו המופלא של "דוד בדחן". (בודפשט, 1893)
- סיפוריו הנבחרים של אנדרסן. תורגם על ידי "דוד בדחן". (בודפשט, 1893)
לקריאה נוספת
- Ki kicsoda a magyar irodalomban?: 1000-től 2000-ig. Szerk. Gerencsér Ferenc. Budapest: Tárogató II. Bt. 2001. = Tárogató könyvek, ISBN 963-8607-10-6
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái IV. (Gyalai–Hyrtl). Budapest: Hornyánszky. 1896.
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. Online elérés
- Halász Ignác három lappföldi útja. Szerk. Hadobás Sándor. Izsófalva: Izsó Miklós Művelődési Ház és Könyvtár. 1997. = Finnugor Tudománytörténeti Füzetek, 1. PDF
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
