אטנולול (באנגלית: Atenolol) היא תרופה שאושרה לשימוש רפואי בשנת 1975, דור שני של קבוצת חוסמי בטא, חוסמי קולטני בטא 1 המיועדת לטיפול בלחץ דם גבוה, תעוקת לב (אנגינה פקטוריס, כאבים בלב), הגנה מפני נזק נוסף על הלב, היפרתיארודיזם, תסמונת גמילה מאלכוהול וטיפול מונע למיגרנה.
אטנלול לרוב אינה מומלצת כטיפול קו ראשון עבור לחץ דם גבוה, ולרוב ניתנת בשילוב עם תרופות מורידות לחץ דם נוספות או לאחר כשל טיפולי של תרופות אחרות.
מבנה מולקולות האטנולול
מנגנון פעולה
נקשרת באופן סלקטיבי לקולטני בטא 1 הנמצאים על גבי שרירים חלקים והלב. קשירת התרופה גורמת לכך שקטכולאמין, ביניהם אפינפרין אינם יכולים להקשר ולהפעיל את הקולטן, מה שמוביל לירידה בפעילות המערכת הסימפטטית, וכתוצאה אטנולול מובילה לירידה בקצב הלב, ירידה בלחץ דם, והפתחה בכוח התכווצות הלב.
כאשר ניתנת במינונים גבוהים אטנולול מהווה גם אנטגוניסט תחרותי לרצפטורי בטא 1 הנמצאים בכלי הדם ודרכי הנשימה העליונות.
אופן שימוש
אטנולול יכול להינתן במתן פומי כאשר קיימות טבליות במינונים הבאים: 25 מ"ג, 50 מ"ג, 100 מ"ג. בנוסף התרופה יכולה להינתן ישירות דרך הווריד כאשר המינון הוא 0.5 מ"ג/מ"ל.
אופן השימוש המקובל עבור מינון התחלתי הוא טבליה אחת של 50 מ"ג ביום, כאשר בהיעדר אפקט לאחר מספר שבועות ניתן להעלות מינון לטבליה אחת של 100 מ"ג ליום. עבור חולים קשישים או חולים עם מחלה כלייתית ברקע נהוג לתת מינון נמוך אף מ־25 מ"ג ליום.
אין להפסיק את השימוש בתרופה בבת אחת מאחר שהדבר מעלה את הסיכון להתקפי לב, החמרה של אנגימה, הפרעות קצב ופרפור פרוזדורים. לצורך הפסקת שימוש בתרופה זו יש לבצע תחילה ירידה הדרגתית במינון למשך כשבועיים טרם הפסקה מוחלטת.
זמן מחצית חיים: ילדים 4.6 שעות, מבוגרים 6–7 שעות, יילודים <35 שעות, מחלת כליות סופנית 15–35 שעות
הפרשה:
צואה (50%); שתן (40-50%)
מחקרים
בעוד אטנולול נחשב לתרופה יעילה ליתר לחץ דם ותעוקת חזה, היו כמה חששות לגבי הבטיחות והיעילות שלה. מחקר שפורסם ב-Journal of the American Medical Association בשנת 2008 מצא כי אטנולול היה פחות יעיל במניעת התקפי לב מאשר חוסמי בטא אחרים כגון מטופרולול. בנוסף, כמה מחקרים העלו כי אטנולול עשוי להגביר את הסיכון לסוכרת באוכלוסיות מסוימות. עם זאת, ממצאים אלה לא חזרו על עצמם באופן עקבי במחקרים אחרים.
