אות משמיים
The Omen |
בימוי |
ריצ'רד דונר |
---|
הופק בידי |
רווי ברנהארד |
---|
תסריט |
דייוויד זלצר |
---|
עריכה |
סטוארט בארד |
---|
מוזיקה |
ג'רי גולדסמית' |
---|
צילום |
גילברט טיילור |
---|
מדינה |
ארצות הברית, הממלכה המאוחדת |
---|
חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20 |
---|
חברה מפיצה |
פוקס המאה ה-20, נטפליקס, דיסני+ |
---|
שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
---|
הקרנת בכורה |
25 בספטמבר 1976 |
---|
משך הקרנה |
106 דק' |
---|
שפת הסרט |
אנגלית |
---|
סוגה |
סרט אימה, סרט מתח, סרט בלשי, סרט שטני |
---|
מקום התרחשות |
לונדון, ארצות הברית, פרוזינונה, תל יזרעאל, רומא, צ'רווטרי |
---|
תקופת התרחשות |
שנות ה-70 של המאה ה-20 |
---|
הכנסות באתר מוג'ו |
omen |
---|
פרסים |
פרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר (ג'רי גולדסמית') |
---|
סרט קודם |
הסימן הראשון |
---|
סרט הבא |
אות משמיים 2 |
---|
דף הסרט ב־IMDb |
|
"אות משמיים" (באנגלית: The Omen) הוא סרט אימה על-טבעי משנת 1976 בבימויו של ריצ'רד דונר, בכיכובם של גרגורי פק, לי רמיק, ודייוויד וורנר. הסרט עוסק בנושאים של נבואות אפוקליפטיות ומאבק בין טוב לרע, כאשר הוא מתמקד בילד המתגלה כגלגול של השטן.
הסרט יצא לאקרנים על ידי אולפני המאה ה-20 ביוני 1976, וזכה להצלחה מסחרית, גרף למעלה מ-60 מיליון דולר בקופות בארצות הברית עם תקציב של 2.8 מיליון דולר בלבד ובכך הפך לאחד הסרטים הרווחיים ביותר של 1976. ביקורות רטרוספקטיביות על הסרט היו חיוביות יותר, והסרט זכה לשתי מועמדויות לאוסקר, כולל זכייה של ג'רי גולדסמית' בפרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר.
תקציר העלילה
רוברט ת'ורן (גרגורי פק) הוא דיפלומט אמריקאי, שנמצא ברומא כאשר אשתו קתרין (לי רמיק) יולדת תינוק שמת בלידה. מתוך רצון לחסוך ממנה את הכאב, הוא מסכים לאמץ תינוק יתום שזה עתה נולד, מבלי לספר לה. הם מעניקים לילד את השם דמיאן ומגדלים אותו כבנם האהוב. עם הזמן, תקריות מסתוריות ומחרידות מתחילות להתרחש סביב דמיאן, והם מגלים שהוא עשוי להיות האנטיכריסט, נבואת השטן שמתגלגלת בגופו של ילד אנושי.
הסרט עוסק בניסיונות של רוברט לחשוף את האמת על זהותו של דמיאן ולמנוע את האסון הנבואי, תוך שהוא מתמודד עם השפעת הרוע על חיי משפחתו.
צוות השחקנים הראשי
ביקורות והצלחה
אות משמיים זכה להצלחה מסחררת ולשבחים מצד המבקרים, שהעריכו את המתח המתמשך ואת הופעות השחקנים, במיוחד גרגורי פק ולי רמיק. הפסקול האייקוני של ג'רי גולדסמית', שזכה בפרס אוסקר, תרם רבות לאווירת המתח האפל של הסרט.
באתר Rotten Tomatoes, הסרט קיבל ציון של 86% מצד המבקרים, על סמך 56 ביקורות. ב-Metacritic, הסרט קיבל ציון של 62 מתוך 100, מה שמעיד על ביקורות חיוביות ברובן.
הסרט הפך לאחד מסרטי האימה הקלאסיים המשפיעים ביותר, ונחשב למפתח בז'אנר האימה הפסיכולוגית. בעקבות הצלחתו, הופקו מספר המשכים ורימייקים לאורך השנים, אך הסרט המקורי נותר האהוב והמשפיע ביותר.
קישורים חיצוניים