אושרה שוורץ (באנגלית: Oshra Schwartz; נולדה ב-7 בפברואר 1957) היא קולנוענית, מרצה לקולנוע, תסריטאית, במאית, עיתונאית ומבקרת סרטים לשעבר.
ביוגרפיה
אושרה שוורץ נולדה בנתניה, גדלה באבן יהודה ולמדה בכפר סבא. לאחר שירותה הצבאי כמורה חיילת, למדה בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, שם למדה גם ספרות והיסטוריה. עוד בתקופת לימודיה, בשנת 1983, הפיקה בפועל את סרטו של עמוס גוטמן, "נגוע". אחרי צילומי הסרט שימשה בו גם עוזרת העריכה שלו.
במהלך לימודים לתואר השני הייתה עוזרת הוראה ומתרגלת בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, בקורסים שונים ואף לימדה קורס מבוא בקולנוע ישראלי במסגרת B.A. כללי. באותן שנים ערכה, ביחד עם אמיר רותם, את כתב העת "סרטים" (1985-1989).
הוראה וכתיבה
החל משנת 1986 שוורץ לימדה בבתי ספר לקולנוע. מאז 2013 מלמדת קולנוע באוניברסיטה הפתוחה ומרצה במסגרות שונות. במקביל, עבדה מאז שנת 1985 ככתבת קולנוע וכמבקרת סרטים, עיסוק שליווה אותה למעלה משני עשורים. היא כתבה ב"להיטון", "דבר", "כותרת ראשית", "חדשות", השבועון "שישי", "טיים אאוט תל אביב" ועוד. בשנת 1995 פורסם הספרון "קולנוע", שכתבה אושרה שוורץ בהוצאת פרולוג. שוורץ ממשיכה לכתוב ולפרסם מאמרים בעיקר בנושא הקולנוע הישראלי ומאפייניו.
יצירה קולנועית
בשנת 1995 כתבה את התסריט לדרמת הטלוויזיה "אש זרה" (50 דקות), שביימה עמליה מרגולין. שודרה בשידורי קשת בשנת 1996.
בשנת 1999 כתבה את התסריט והשתתפות בהפקת הסרט התיעודי "הקומדיאנטים", שביים ארנון גולדפינגר, עבור "שידורי קשת"[1]. הסרט זכה בפרס "האוסקר הישראלי" (היום פרס אופיר) ובפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה. הסרט הופץ ברחבי העולם, כולל הפצה מסחרית בארצות הברית, וזכה לשבחים[2].
בשנת 2003 כתבה וביימה, בשיתוף עם עמליה מרגולין, את הסרט התיעודי "מאה ילדים שלי", על פי סיפורה של לנה קיכלר זילברמן[3]. הסרט זכה בפרס החוויה היהודית בפסטיבל הקולנוע ירושלים. הסרט הוקרן בפסטיבלים בעולם ובאירועי קולנוע חשובים, כמו מוזיאוני השואה בניו יורק ובפריס ובמוזיאון לתולדות יהודי פולין[4].
בשנת 2004 יצאה לאור מהדורה חדשה של ספרה של לנה קיכלר זילברמן, "מאה ילדים שלי" שערכה אושרה שוורץ, בהוצאת שוקן[5].
לאורך השנים כתבה שוורץ תסריטים שזכו לתמיכת קרנות ציבוריות בישראל, בין היתר השתתפה בכתיבת סרטיו של דן וולמן "אחות זרה" ו"ידיים קשורות"[6]. בשנת 2008 נסעה ביחד עם וולמן למרוקו לסדנה לפיתוח סרטים עלילתיים, מטעם פרויקט EuroMed Audiovisual של האיחוד האירופי, במרקש[7]. שם פיתחו ביחד את התסריט "משורר בירושלים", על חייו ומותו של המשורר יעקב ישראל דה האן.
אושרה שוורץ עבדה עם הסופרת נאוה סמל על פרויקטים שמבוססים על ספריה "אישראל" ו"איך מתחילים אהבה".
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- אושרה שוורץ, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אושרה שוורץ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אושרה שוורץ, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- "הקומדיאנטים", באתר מגזין Variety
- "מאה ילדים שלי", באתר מגזין Variety
- אושרה שוורץ, בין כל ממזר מלך לשדות ירוקים מפרידות יותר משתי אצבעות - התבוננות בסרטי הכיבוש, דבר, 6.6.90
- אושרה שוורץ, במעלה מדרגות הקליטה היורדות - ייצוגו של המהגר בקולנוע הישראלי, "קולנוע", 52, 1990
- להאזנה לתמת הסרט "100 ילדים שלי"
הערות שוליים
- ^ אביבה קרול, קשת: 3 מיליון דולר להפקות מקור בחסות הזכיין, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2000
- ^ מרב יודילוביץ', "הקומדיאנטים" - להקרנות בדאלאס ובלוס-אנג'לס, באתר ynet, 20 במאי 2002
- ^ מרב יודילוביץ', מאה הילדים שלה, באתר ynet, 8 בפברואר 2004
- ^ שירי לב-ארי, כרכרת ההצלה של לנה, באתר הארץ, 4 בפברואר 2004
- ^ איריס מילנר, אשה רגישה, סובלנית, אמיצה, אינטליגנטית, רחומה, נועזת, חזקה, באתר הארץ, 10 במאי 2004
- ^ אורי קליין, האם, הבן והחסד המופלא, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2006
- ^ מרב יודילוביץ', קולנוענים ישראלים מוזמנים לסדנאות של האיחוד האירופי, באתר ynet, 29 ביולי 2007
