אוסוואלד בלקה נולד בגיביכנשטיין (Giebichestein), פרבר של האלה, לאב עובד הוראה, בעל נטיות לאומניות ומיליטריסטיות, שחזר זמן קצר קודם לכן מארגנטינה, בה נולדו שלושת אחיו הגדולים. המשפחה עברה בעת היותו בגיל צעיר לדסאו, בה סיים את לימודיו בגימנסיה. בצעירותו סבל בלקה משעלת וכדי לשפר את עמידותו, עסק רבות בספורט: ריצה, טיפוס הרים ועוד. בכל זאת, במשך כל חייו סבל מאסתמה. בהשפעת הרוח ששררה בבית אביו, כתב בלקה מכתב אישי לקייזרוילהלם השני ובו בקשה להתקבל לבית ספר צבאי. הבקשה נענתה, אך אוסוואלד בלקה לא נרשם לבסוף לאותו בית ספר, כיוון שהוריו, אף כי לא התנגדו לרעיון כשלעצמו, העדיפו שיסיים את לימודיו בגימנסיה תחילה.
שירות צבאי
עד מלחמת העולם הראשונה
ב-15 במרץ 1911 בלקה התגייס, והצטרף כצוער לגדוד קשר טלגרפי בקובלנץ. הוא החל ללמוד בבית ספר לקצינים במץ (אז בתחומי גרמניה, כיום בצרפת), ובשנת 1912 הוסמך כקצין בצבא הפרוסי. באחת מחופשותיו מהצבא כמעט שנספה, ביחד עם אחיו, בעת טיול הרים. באותה תקופה החל להימשך לתחום התעופה, ולבקשתו, ביוני 1914 בלקה החל בלימודי טיסה, אותם סיים ב-1 באוגוסט, ממש עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
תחילת שירותו כטייס
עם הסמכתו כטייס הוא הוצב תחילה בדרמשטט ואחר כך בטריר, וב-1 בספטמבר החל לראשונה לטוס. בלקה הצטרף לאותה יחידה אווירית בה אחיו הגדול וילהלם שירת כקצין, ושניהם נטלו חלק בקרבות החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. בעת שרותו באותה יחידה הוא זכה בצלב הברזל מדרגה שנייה על שיצא – יחד עם אחיו – ל-50 משימות אוויריות. למרות הצטיינותם, בשל בעיות שציוות האחים יחדיו עורר ביחידה, הועבר לבסוף וילהלם ליחידה אחרת. באפריל 1915 עבר גם בלקה, לא מעט כיוון שרצה זאת בעצמו, ליחידה אווירית אחרת, באזור דואה (Douai, אחד ממוקדי קרבות החזית המערבית). תחילה הטיס מטוס תצפית דו מושבי, ובאותו מטוס רשם, יחד עם הצופה האווירי אשר נלווה אליו ואשר הפעיל את הנשק, את ההפלה הראשונה, ב-4 ביולי 1915, של מטוס צרפתי.
עיטור מהקייזר
ב-7 ביולי של אותה שנה בלקה החל להטיס את אחד ממטוסי פוקר איינדקר הספורים שהיו אז, כיוון שהמטוס טרם נכנס לייצור המוני. באותו מטוס הוא רשם את ההפלה הראשונה ב-19 באוגוסט. ב-28 באותו חודש הוא הציל ילד צרפתי מטביעה בתעלה ליד שדה התעופה בו חנתה יחידתו, וזכה על כך בעיטור פרוסי (אזרחי). ב-22 בספטמבר בלקה הוצא לזמן מה מקו הלחימה והוצב במץ. בדצמבר בלקה חזר, עד סוף אותה שנה הפיל ארבעה מטוסים נוספים, ובינואר 1916 הוסיף עוד שלוש הפלות למאזנו. לאחר אחת מאותן הפלות, של מטוס בריטי דו-כנפי ודו-מושבי, טרח וביקר את שני הטייסים המופלים שנפצעו ואושפזו, ואף שיגר לבריטניה גלויה עבור אחד הפצועים. כיוון שאותו פצוע ציין באותה גלויה שהופל על ידי בלקה, יצא לו שם של "ג'נטלמן" אף מעבר לקווי האויב. באותם חודשים בלקה ומקס אימלמן ניהלו מעין תחרות בלתי רשמית על ההובלה במספר ההפלות של מטוסי אויב. ב-12 באותו חודש קיבלו בלקה ואימלמן את העיטור הפרוסי הגבוה ביותר, פור לה מריט, כאשר עד אז נזקפו לזכות כל אחד מהם שמונה הפלות.
פוקר איינדקר – מטוס קרב ממלחמת העולם הראשונה
קרב ורדן וקרקוע
במרץ, לאחר שאושפז בבית חולים בשל בעיות מעיים, בלקה הוצב בז'מץ (Jametz) שבלורן, סמוך לגבול בלגיה ורחוק למדי מקו החזית. כיוון שהתלונן על כך, הורשה להשתמש בשדה תעופה קדמי יותר בסיוורי (Sivry). מבסיס זה יכול היה לקחת חלק בקרב ורדן, אשר נערך באותה העת. בלקה יצר קשר בין שדה התעופה לעמדה של צופי אוויר, ובכך בעצם כונן לראשונה, באופן מעשי, בקרה אווירית קרבית. ב-12 במרץ הפך בלקה לטייס הראשון אשר רשם לזכותו הפלת עשרה מטוסי אויב. למחרת רשם הפלה נוספת ועוד שתיים ב-19 וב-21 בחודש. בעת קרב ורדן בלקה שימש כמוביל של גף ובו שישה טייסי קרב, אשר התפתח בהמשך והפך לטייסת קרב. היחידה חנתה בסטניי (Stenay) שבלורן, מעט דרומה לגבול בין צרפת ובלגיה, בסמוך למקום חנייתו של וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה, עמו בלקה התיידד. עד ל-18 במאי רשם בלקה לזכותו 16 הפלות, והיה באותה העת אלוף ההפלות של המלחמה. ב-18 ביוני אימלמן נהרג, והקייזר פקד לקרקע את בלקה, שרשם עד אותה העת 18 הפלות, למשך חודש, כדי למנוע אפשרות שגרמניה תאבד במשך זמן קצר את שניהם. עד שקרקועו יצא לפועל, בלקה הספיק להפיל מטוס צרפתי נוסף. בזמן שבו היה מקורקע, הוא נסע לטורקיה (אז ליבה של האימפריה העות'מאנית) דרך אוסטריה-הונגריה ואחר כך נסע אל החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה דרך בולגריה. במהלך מסעו הוא החל לארגן להק מטוסי קרב חדש, אשר נועד להיות בפיקודו, והחל לראיין טייסים לצורך זה. אחד מאותם טייסים אשר בלקה בחר היה מנפרד פון ריכטהופן, אשר הפך לטייס הקרב המפורסם ביותר במלחמת העולם הראשונה. טייס אחר היה ארווין במה (Erwin Böhme), שאף הוא זכה לימים לעיטור פור לה מריט.
מפקד טייסת, מפקד להק ותאורטיקן
ב-30 באוגוסט נתמנה בלקה למפקד הלהק, ובו שלוש טייסות, ואשר את טייסיו בחר אישית. ואכן, הלהק הפיל עד סוף המלחמה 336 מטוסים, במחיר 44 שאבדו. במחצית השנייה של חודש ספטמבר בלקה הוסיף למאזנו עוד עשר הפלות, כולן של מטוסים בריטיים. כמפקד, הוא הקפיד על משמעת של טיסה במבנה, בו הרצון להשיג ניצחון אישי על ידי הפלת מטוס אויב, הכפיף עצמו ליעילות טקטית מרבית. עם זאת, בנוסף לטיסות במבנה, באותה תקופה הוא היה נוהג לצאת לבדו לטיסת בוקר.
בלקה היה הראשון שניתח בצורה מסודרת טקטיקה של לוחמה אווירית. את תובנותיו בתחום זה ניסח בקובץ כללים לקרבות אוויר, הידועים כ"דיקטה בלקה" (Dicta Boelcke).
הכללים שהגדיר בלקה כללו שימוש באלמנטים של גובה, שמש והפתעה כדי להגיע לעמדת יתרון מול היריב. הכללים גם התייחסו לתכונות אופי רצויות לטייס הקרב, כמו אגרסיביות ולקיחת יוזמה. בלקה ביקר קשות את ה"רוח הספורטיבית" וההתנהגות האבירית שאפיינה טייסים רבים באותה תקופה, שלרוב העדיפו לא לרדוף אחרי מטוס פגוע או מסתחרר. לשיטתו יש לחתור תמיד להכרעה ולהפלה אלא אם כן זה מסכן את המטוס בצורה משמעותית. אף על פי שרוב הכללים הללו לא היו חדשים ומהפכניים, עצם כתיבתם והדרכתם בפני טייסים לא מנוסים, שלפני כן נאלצו ללמוד הכול בעצמם, השפיעה רבות על איכותם ועל סיכוייהם לשרוד ולהשיג הפלות.
כללים אלו שינו את צורת החשיבה על קרבות האוויר, ואם כי עיקר השפעתם שררה עד מלחמת העולם השנייה, רבים מהאלמנטים בקובץ של בלקה נכונים גם במאה ה-21.
החדשנות והחלוציות של בלקה (וגם מקס אימלמן) הביאו לפיתוח המבנה הקרבי. טיסה ולחימה במבנה מאפשרות לטייסים לנצל יתרון מספרי ולשמור זה על זה.
מותו
ב-28 באוקטובר יצא בלקה לגיחתו השישית באותו היום, ועמו יצאו עוד חמישה טייסים, בהם ריכטהופן ובמה. באותה גיחה הם נתקלו במטוסי קרב בריטיים ועד מהרה התלקח ביניהם קרב אווירי. תוך כדי הקרב חצו מסלוליהם של במה ושל בלקה, אשר, בניגוד לכללים שהכתיב בלקה עצמו, רדפו אחר אותו מטוס, זה את זה. כתוצאה, חלקו התחתון של מטוסו של במה גרם לנזק לחיפוי הכנף העליונה של בלקה. בלקה איבד שליטה על מטוסו, אשר נראה נופל ונעלם בתוך ענן. משיצא מתוך הענן, הכנף העליונה הייתה חסרה. בלקה, אשר בכל זאת הצליח להנחית את מטוסו נחיתת חירום, נהרג. ייתכן שהיה שורד את הנחיתה, אלא שבלקה לא חגר באותה טיסה את חגורת הבטיחות, ונהג לטוס בלא לחבוש קסדה, כפי שעשה גם הפעם. הוא נקבר בבסיס הלהק בקמברה, וגם הבריטים הטילו זר ניחומים.
לקריאה נוספת
Franks, Norman. Jasta Boelcke: The History of Jasta 2, 1916–18. London: Grub Street, 2004. ISBN 1-904010-76-8.
Franks, Norman L. R., Frank W. Bailey and Russell Guest. Above the Lines: A Complete Record of the Aces and Fighter Units of the German Air Service, Naval Air Service and Flanders Marine Corps 1914–1918. London: Grub Street, 1993. ISBN 0-948817-73-9.
