נורת' ניצב במרכזה של תשומת הלב האמריקנית במהלך פרשת איראן-קונטראס, אז היה מוצב במועצה לביטחון לאומי בזמן ממשל רייגן והיה מעורב במכירה החשאית של טילי נ"ט וטילי נ"מ לאיראן, על אף התחייבותו הרשמית של הממשל שלא לנהל קשרי מסחר עם מדינה זו. את הרווחים מהמכירה, בשווי מיליוני דולרים, העבירו נורת' ומפקדו, סגן אדמירלג'ון פוינדקסטר, בחשאי למחתרת הקונטראס בניקרגואה, פעילות שהייתה אז לא-חוקית.
נורת' נשוי לבטסי סטוארט, ולהם ארבעה ילדים.
שירותו
נורת' גדל בעיירה פילמונט שבמדינת ניו יורק, וסיים את לימודי התיכון שלו ב-1961. הוא למד שנתיים באוניברסיטת ניו יורק ברוקפורט, ובמהלך לימודיו העביר קיץ אחד בקורס מפקדי מחלקות של חיל הנחתים בקואנטיקו שבמדינת וירג'יניה, והחליט ב-1963 להתגייס לאקדמיה של הצי. עם סיום לימודיו בשנת 1968 הוסמך כסגן משנה בחיל הנחתים. לאחר הסמכתו לקצונה, עבר קרולאק בחיל הכשרה כלוחם וקורס קציני חי"ר. לאחר מכן לחם בווייטנאם כמפקד מחלקה. על האופן שבו כבש בראש מחלקתו, שספגה נפגעים רבים, עמדת מקלע מבוצרת של צבא צפון וייטנאם, עוטר נורת' בכוכב הכסף[1]. עם שובו שימש כמדריך בבסיס ההכשרה לקציני נחתים בקואנטיקו. נורת' קודם לדרגת קפטן (מקביל לסרן) ב-1971 ועבר לשרת בבסיס ההכשרה הצפוני של חיל הנחתים באוקינאווה שביפן. לאחר תקופת שירות זו שירת ארבע שנים במפקדת הנחתים בארלינגטון שבמדינת וירג'יניה, ובמהלך תקופה זו קודם לדרגת מייג'ור (רב-סרן). לאחר מכן שירת שנתיים כקצין המבצעים של דיוויזיית הנחתים השנייה שבסיסה בצפון קרוליינה. בהמשך היה מעורב במבצע ציפורן הנשר[2]. ב-1981 השתתף בקורס קציני מטה של האקדמיה של הצי בניופורט, ולאחר מכן הוצב במועצה לביטחון לאומי בוושינגטון, שם שירת עד לפיטוריו ב-1986. במהלך תקופה זו קיבל דרגת לוטננט קולונל.
נורת' הגיע למרכז תשומת הלב הציבורית בשל מעורבותו בפרשת איראן-קונטראס, בה מילא את תפקיד המתאם הראשי של מכירת נשק לאיראן באמצעות מתווכים, והפניית הרווחים לקונטראס בניקרגואה. הוא היה אחראי ליצירת הרשת החשאית לתמיכה בקונטראס לאחר שתיקון בולנד אסר על סוכנויות המודיעין האמריקניות להקצות משאבים לתמיכה בקונטראס.
על פי ארכיון הביטחון הלאומי, נורת' שלח אימייל לג'ון פוינדקסטר ב-23 באוגוסט1986 ובו תיאר פגישה עם נציגו של נשיא פנמה, מנואל נורייגה, שביקש את עזרתו בשיפור תדמיתו והסרת האיסור על מכירת נשק לצבא פנמה. בתמורה הציע נורייגה את עזרתו ב"טיפול" בשלטון הסנדיניסטה. נורת' העלה את הרעיון לשלם לנורייגה מיליון דולר במזומן, מכספי פרויקט דמוקרטיה שנצברו ממכירת נשק אמריקני לאיראן.
בנובמבר 1986 נחשפו בציבור פרטי עסקת הנשק, והנשיא רייגן פיטר את נורת'. ביולי 1987 זומן נורת' להעיד בפני ועדה משותפת של שני בתי הקונגרס לחקירת פרשת איראן-קונטראס. במהלך השימוע הודה נורת' כי שיקר לקונגרס, ותירץ את העבירה בכך שראה בקונטראס לוחמי חירות. העדות שודרה בטלוויזיה ועוררה רושם רב, הן בקרב מתנגדיו והן בקרב תומכיו, ובמידה רבה הפכה אותו לדמות מוכרת בארצות הברית.
מאוחר יותר הוא הועמד לדין על המעשים שהודה בהם. ב-1988 החל משפטו של נורת'. הוא נמצא אשם בשלושה מתוך 16 סעיפי האישום שהואשם בהם ב-4 במאי1989: קבלת דבר במרמה, סיוע לשיבוש חקירת קונגרס, והשמדת מסמכים. ב-5 ביולי 1989 גזר עליו בית המשפט שלוש שנות מאסר על תנאי, שנתיים בפיקוח קצין מבחן, קנס של 150 אלף דולר, ו-1200 שעות עבודות שירות. בזכות עתירה של האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, ביטל בית הדין לערעורים את הרשעתו לאחר שהתברר כי ייתכן שעדים במשפטו של נורת' הושפעו שלא כהלכה מהעדות שהעיד בקונגרס במסגרת חסינות שהובטחה לו. בית המשפט העליון סירב לבחון את המקרה, ולכן ביטל בית המשפט המחוזי את כל האישומים כנגד נורת' ב-16 בספטמבר1991.
חייו המאוחרים
ב-1994 הציג נורת' את מועמדותו לסנאט כמועמד הרפובליקני של מדינת וירג'יניה. הוא הפסיד במירוץ לדמוקרט צ'ארלס רוב, חתנו של הנשיא לינדון ג'ונסון. ערב הבחירות התראיינה אשת הנשיא ננסי רייגן ואמרה כי נורת' שיקר לבעלה בדיונים שהיו ביניהם על פרשת איראן-קונטראס. מועמדותו של נורת' תועדה בסרט הדוקומנטרי "מועמד מושלם" (A Perfect Candidate).
מאז הספיק נורת' לכתוב מספר רבי-מכר. הוא כותב טור המתפרסם בתפוצה ארצית, מנחה את התוכנית "סיפורי מלחמה עם אוליבר נורת'", ומשתתף קבוע בתוכנית "האניטי וקולמס" ברשת פוקס ניוז. נורת' הופיע בתפקיד עצמו בכמה סדרות טלוויזיה, בהן הקומדיה "כנפיים", ובשלושה פרקים של סדרת הדרמה "ג'אג".
