אגרנולוציטוזיס (Agranulocytosis), הידועה גם כאגרנולוזיס (Agranulosis) או גרנולופניה (Granulopenia), היא סוג של לויקופניה (חוסר בתאי דם לבנים) חמורה ומסוכנת, בעיקר של נויטרופילים (תת-סוג של תאי דם לבנים), שגורמת לנויטרופניה (ירידה בכמות הנויטרופילים בדם). הפרעה זו מייצגת חוסר חמור בקבוצה עיקרית אחת של תאי דם לבנים שנלחמים בזיהומים. בעלי הפרעה זו חשופים ברמת סיכון גבוהה במיוחד לזיהומים חמורים עקב דיכוימערכת החיסון שלהם.
באגרנולוציטוזיס, הריכוז של גרנולוציטים (קבוצה עיקרית של תאי דם לבנים שכוללת נויטרופילים באזופילים ואאוזינופילים) יורד מתחת ל-100 תאים/מ"מ³ של דם, ריכוז של פחות מ-5% מהערך הנורמלי. אגרנולוציטוזיס היא הפרעה חמורה יותר מגרנולוציטופניה ויכולה לכלול מספר רב יותר של תת-סוגים של תאי דם לבנים מאשר נויטרופניה.
אטימולוגיה
מקור המונח הוא מהשפה היוונית: א, משמעותו ללא; גרנולוציט, קבוצת תאי דם לבנים; אוזיס, הפרעה. כתוצה מכך, אגרנולוציטוזיס מפורשת לפעמים כ"חוסר בגרנולוציטים", אבל חוסר מוחלט אינו הכרחי לצורך האבחנה.
למרות שהתגובה היא ייחודית לכל חולה יותר מאשר יחסית לכל תרופה, מומחים ממליצים כי כל חולה אשר נוטל תרופות אלו יהיה מודע לסימנים ותסמינים של זיהומים הקשורים לאגרנולוציטוזיס, כחום וגרון כואב.
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) עקב לאחרונה אחר התפרצות אגרנולוציטוזיס אצל משתמשי קוקאין, בארצות הברית ובקנדה, בין מרץ 2008 לנובמבר 2009, והקשר לנוכחות לבמיסול (Levamisole) בסם [לבמיסול היא תרופה אנטיהלמינטית (נוגדת תולעים) המשמשת לטיפול בבעלי חיים]. המנהל לאכיפת הסמים בארצות הברית (DEA) דיווח שנכון לפברואר 2010, 71% ממשלוחי הקוקאין לארצות הברית שנתפסו הכיל לבימסול כחומר מדלל[5]. הסיבה להוספת הלבימסול לקוקאין אינה ידועה עדיין [6].
בחולים ללא סימני זיהום, הטיפול הכולל מעקב קפדני ביחד עם ספירות דם סדרתיות, טיפול בגורם הפוגע (לדוגמה גמילה מהתרופה), והסבר על משמעות הופעת חום אצל חולה זה.
אם החולה עדיין קודח מחום לאחר 4-5 ימים ולא זוהה אורגניזם שגורם לזיהום, הטיפול מוחלף לאנטיביוטיקה מקבוצת הגליקופפטידים (ונקומיצין), ולאחר מכן מצטרף למשטר הטיפולי גם אנטיביוטיקה אנטי-פטרייתית (אמפותריצין B)[דרוש מקור]. לעיתים באגרנולוציטוזיס שימוש בגורם גדילה מסוג G-CSF שעבר שינוי (כדוגמת פילגראסטים) תורם להחלמה של הדם[דרוש מקור].
עירוי של גרנולוציטים יכול להיות פתרון לבעיה. הבעיה היא שאורך החיים של גרנולוציטים בזרם הדם היא ~10 שעות (ועד ארבעה ימים בטחול וברקמות אחרות), מה שנותן השפעה קצרת טווח ביותר. בנוסף, יש סיבוכים רבים בפרוצדורה שכזו.