אגם אטיטלן (בספרדית: Lago de Atitlán) נמצא באזור ההררי של דרום-מערב גואטמלה במחוז סולולה (Sololá), בגובה 1,562 מטר ובמרחק של 147 ק"מ מגואטמלה סיטי. הוא שוכן בליבו של לוע הר געש עתיק והוא אגם סגור, ללא מוצא לים.
גאוגרפיה
אגם אטיטלן נחשב לאגם העמוק ביותר במרכז אמריקה - עומק מוערך ל-340 מטר, רוחבו 10 ק"מ ואורכו 18 ק"מ. האגם מוקף מדרונות תלולים ומדרום לו שוכנים שלושה הרי געש - אטיטלן (Atitlán), סן פדרו (San Pedro) וטולימן (Tolimán).
את האגם מקיפים מספר כפרים, שיושביהם בני מספר שבטים שכולם הם צאצאים של בני המאיה. הכפר סנטיאגו אטיטלן (Santiago Atitlán) הוא הגדול בכפרים המקיפים את האגם. כפרים נוספים הם: סולולה, פנאחצ'ל (Panajachel), סן פדרו לה לגונה (San Pedro la Laguna), סן מרקוס לה לגונה (San Marcos la Laguna), סן לוקאס טולימן (San Lucas Tolimán) ועוד.
גשמים עזים שירדו כתוצאה מסופת ההוריקן סטן, באוקטובר 2005, גרמו לנזקים כבדים בגואטמלה, ובמיוחד נפגע אזור אגם אטיטלן. מפולת בכפר פנבאח גרמה למותם של 1,400 בני אדם והותירה 5,000 תושבים חסרי בית.
האגם נחשב לאחד האגמים היפים בעולם והוא אחד היעדים התיירותיים הפופולריים ביותר בגואטמלה.
היסטוריה אקולוגית
האזור סביב אגם אטיטלן הוכרז כפארק לאומי בשנת 1955. גואטמלה חיפשה דרך להוציא את האגם מאנונימיותו העולמית כדי להגדיל את התיירות לאזור וכך למנף את הכלכלה המקומית. חברת התעופה פאן אמריקן וורלד איירווייז, הציעה לעשות זאת על ידי הבאת דגים החביבים על דייגים, אל האגם. כך הובאו אל האגם, בשנת 1958, דגי הבס השחור. הבס התמקם במהירות במושבו החדש והחל לכלות את הזנים המקומיים. הבס גרם לחיסולם של יותר משני שלישים מהדגה המקומית באגם ואף תרם להכחדתו של הטבלן הענק, עוף מים נדיר שחי באזור אגם אטיטלן בלבד.
מאפיין ייחודי של אקלים המקום, מכונה בשם "צ'וקומיל" (Xocomil), שמשמעותו בשפה הקצ'קאלית "הרוח הנושאת הלאה את החטא". רוח זו אופיינית לשעות הבוקר ואחר הצהריים סביב האגם ומעריכים כי היא נוצרת מהמפגש בין רוחות חמות מהאוקיינוס השקט, לבין רוחות קרות יותר מהצפון.