אבדילקרים נאדיר פאשא (לפני 1883)
אַבְּדִילְקֵרִים נָאדִיר פָּאשָׁא (בטורקית: Abdülkerim Nadir Paşa; 1807, צ'ירפאן, האימפריה העות'מאנית - 1883, רודוס, האימפריה העות'מאנית) היה מרשל בצבא העות'מאני, מפקד אוגדה ומושל פלך רומליה בעת המלחמה העות'מאנית-רוסית של 1877–1878.
ביוגרפיה
נאדיר פאשא נולד בעיירה צ'ירפאן שבבולגריה. ב-1836 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית באיסטנבול ונשלח ללימודי המשך בווינה, אותם סיים ב-1841. הוא פיקד על הכוחות העות'מאניים במזרח אנטוליה בעת מלחמת קרים וניהל מספר קרבות מול הכוחות הרוסיים שהוצבו בעיר גיומרי שבארמניה. בהמשך, מונה למפקד מצודת קארס, אך שוחרר מתפקידו בינואר 1854.[1]
לאחר מלחמת קרים מונה למושל סלוניקי, וב-1862 השתתף במלחמה עם מונטנגרו. ב-1876 נבחר לפרלמנט העות'מאני. הסולטאן מוראט החמישי מינה אותו לשר המלחמה, אך המינוי בוטל עם עלייתו של אבדילהמיט השני לשלטון ב-1 בספטמבר 1876. בהמשך, הוטל עליו לחזור לשירות צבאי, והוא נשלח לפקד על הכוחות בסרביה, בהצליחו להשליט סדר במקום. בשל הצלחתו בסרביה מונה למפקד אוגדה בגזרת הדנובה ולמושל פלך רומליה. במסגרת תפקידו הצליח לדכא את מרד אפריל הבולגרי. נאדיר פאשא המשיך למלא תפקיד זה גם במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית של 1877–1878. ב-18 ביולי 1877 הודח אבדילקרים נאדיר פאשא בשל כישלונותיו בקרבות. הוא הועמד למשפט צבאי והוגלה לאי רודוס, שם הלך לעולמו ב-1885.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.png)
